אני מרגישה שאני לא יכולה לשתף את אמא שלי בדברים, וזה מבאס.

אולי אז תנסי לשאול אותה מתי נגיד היא כן פנויה לשמוע אותך אולי יש פעמים שהיא עסוקה או לחוצה תנסי אולי לבדוק אם יש שעה מסוימת שהיא תוכל כן להקשיב לך

שואל השאלה:
זה לא זה אני כבר יודעת איך זה יהיה
היא תהיה כזה "נו? מה את צריכה " ותהיה במחשב תוך כדי
סה לא פייר להאשים אותה אבל אני יודעת שזה מה שיהיה

ולאנשים אחרים היא מקשיבה ? או שרק אלייך זה ככה כי אם זה גם לאחרים אולי אז בכללי אין לה כוח כל כך להקשיב

שואל השאלה:
כן אין לה כל כך כוח להקשיב זאת די האישיות שלה? לא יודעת

אמאלה אחות נראה לי יש לנו אותה אמא
סתם לא אבל אמא שלי בול ככה. לפעמים זה פשוט "נו מה עכשיו" לפעמים היא פשוט מתאנחת ולפעמים אני פשוט משתפת אותה בדברים ואיכשהו היא מתחילה לריב איתי או לצעוק עליי שרק סיפרתי לה כאילו לא יודעת שהלכתי לדודה שלי או משהו על כלום היא פשוט רבה איתי על כל דבר
לא משנה בקיצור, אני הבנתי עם עצמי שאמא שלי היא פשוט לא בן אדם פשוט, וקצת קשה לעכל אותה, וקצת קשה לשתף איתה דברים כי היא לא ככ מקבלת. והיא מאוד מקובעת, אז זה לא משנה כמה שיחות אני אעביר איתה או אנסה לשבת איתה היא לא תשתנה כי רואים שהיא הגיעה ככה מהבית ומאוד עצוב לי שאני לא יכולה לשתף את אמא שלי בדברים כאילו ממש בכלום. זה ממש עצוב ואני מבינה אותך ומקנאה ברמות בכל החברות שלי שיכולות לשבת ולנהל שיחה עם אמא שלהן. עצתי היא שתעשי איתה שיחה מהלב על הדברים שקשים לך ואם זה לא יעבוד כמה פעמים פשוט תעשי את ההבנה הזאת. זה קשה אבל זה עדיף מאשר לנסות להתעקש ולחטוף על פעם

אולי היא ככה עם עוד אנשים וזה האישיות שלה יעני שאין לה כוח להקשיב לאנשים

שואל השאלה:
די אבל אנחנו כן מדברות לפעמיםם
אבל לא על דברים שמאוד מפריעים לי בדרכ
אני חושבת שאני אכתוב לה עכשיו אני אראה אם בסדר לה לדבר

אולי זאת בעיה שלי בכלל שאני לא אומרת דברין נכונים
טוב אני לא מוותרת

לדעתי באמת עדיף שתכתבי לה שהיא תדע מזה ואז אולי היא תשנה את זה

שואל השאלה:
כן אני אראה עכדיו שאלתי אותה אם אני יכולה לכתוב לה משהו שמציק לי

מקווה שזה יעזור זה טוב ששלחת לה אני בטוחה שהיא תבין ואולי תשנה את זה

שואל השאלה:
כן אני מקווה שזה יעזור :) מקווה שהיא תבין
אני אנסה לכתוב לה בצורה לא מאשימה שהיא לא תרגיש מותקפת

כן תכתבי לה בצורה יפה שלא תרגיש שאת תוקפת אותה לדעתי זה יעזור :)
אולי באמת אחרי שתגידי לה על זה היא באמת תקח את זה לתשומת ליבה וכן תקשיב לך בהמשך אז זה טוב שאת אומרת לה תראי מה היא תגיד לך על זה

שואל השאלה:
תודה שעניתן ליי

בכיףף:)

שואל השאלה:
אוקיי היא קצתת לא הבינה
אבל בסוף אמרה שאני יכולה לדבר איתה מחר
אני לא יודעת איך אני אמורה לשתף אותה

שואל השאלה:
אני חושבת שזה היה מטומטם מצידי לבקש ממנה

שואל השאלה:
קשה לי לנסות לדבר איתה בלי שזה יגיע לריב אחרי זה אני מפחדת

שואל השאלה:
^^ זה קצת לופ

שואל השאלה:
דרך אגב בכוונה התיאור קצר כדי שלא תברחו
אני אשמח שתקראו את מה שבתאכלס רציתי לכתוב
וכאילו התיאור זה בשביל אלה שצריכים קיצור
אז זה המקורי


אני ממש ממש פתוחה עם אבא שלי, אני מרגישה שאני יכולה לספר לו הכל. ומרגיש גם שהוא מכיר אותי יותר.
אני באמת מרגישה בנוח לפתוח איתו הכל וזה מאוד עוזר לי.
ופשוט עם אמא שלי בכל פעם שאני מנסה להגיד לה משהו, היא פשוט לא מבינה והיא כזה "נו?" אבל רוצה שאני אגיד בתאלכס והיא לא מבינה את החומרה של מה שאני אומרת וזה מבאס ומייחסת לזה לא ברצינות אלה כסתם
וכן חשוב לי לשתף אותה בקשיים שאני עוברת
והיא גם פעם אחת אמרה לי שהיא התבאסה שכשאני צריכה עזרה אני לא פונה אליה ופונה לאבא שלי
אבל מה אני אעשה שאני מרגישה שאני לא יכולה לפנות אליה?
דיברתי עם אבא שלי על זה. הוא רק העלה את הרעיון שאני יודעת שהיא עברה ילדות הרבה יותר קשוחה משלי. ובשבילה מה שאני עוברת זה כלום וזה נשמע כמו כלום ונשמע כאילו אני חיה חיים מושלמים
ברור שאני מודה להם ולמה שיש לי אבל זה לא אומר שהבעיות דלי הן כלום

ותבינו, אני לא מאשימה אותה, אני פשוט ממש רוצה שהיא תקשיב. חשוב לי לשתף את אמא שלי.
ומרגיש שהיא אף פעם לא מקשיבה לי או ממש קשובה אליי
איכשהו כל פעם כשאני מספרת לה משהו, אפילו קטן היא רוצה לזרז את זה כזה ולא באמת מקשיבה לי.
למרות שיש מקרים שדיברנו בווצאפ והיא עודדה אותי. אבל לרוב היא לא קשובה אליי. אבל היא כן יכולה בתאכלס פשוט אין לי סבלנות אף פעם להקשיב
אולי זאת בעיה שלי שאני באה בזמנים לא נוחים? אבל מתי זה כן זמן נוח? נראה שדי אף פעם

זה לגיטימי מה שאני אומרת? אולי אני עושה משהו לא נכון?

אולי תגידי לה את זה ואז היא תבין

הכל טוב אל תחשבי שזה מטומטם להפך ככה היא תבין שזה מה שאת מרגישה אולי היא רוצה פשוט שתדברי איתה על זה מחר ואז היא תשתדל אולי באמת להקשיב

הכל טוב אל תפחדי זה לא אומר בהכרח שתריבו הפעם תנסי לדבר איתה על זה בצורה רגועה מה שאת מרגישה ואולי זה יעזור

דבר ראשון, את ממש לא הבעיה וזה לגיטימי לגמרי. אני ואמא שלי אפילו ביחסים מורכבים יותר אז אני ממש מזדהה, בסופו של דבר, אחריי הכל, את זאת את ואמא שלך היא אמא שלך. תדעי שגם אם ניסית הכל וכלום לא השתנה- זה לא תלוי בך.