פריקה בעיקר

אני כל כך בעצבים אני אפילו לא יודעת מה לעשות, אני לא יודעת כמה תבינו את זה אבל כל כך נמאס לי מההורים שלי, הם מגוננים בהגזמה, ואני באמת הבנתי את זה אבל זה כבר ניהיה לי מוגזם, אני בת 15, שאומנם זה לא כזה מבוגר אבל אני לא חסרת יכולת. אבל זה אפילו לא הדבר העיקרי שמפריע לי, זה כאילו לא באמת אכפת להם מהפרטיות שלי, הם לא דופקים, בכלל, אם במקרה הם דופקים הם לא מחקים לפני שהם פותחים את הדלת, ואני כל פעם אומרת להם, פאקינג תדפקו? מה כואב לכם? בנוסף, אני אוהבת לצייר, אבל אני ממש ממש שונאת להראות לאנשים ציורים שלי, זה משהו שמרגיש לי פרטי ואני לא אוהבת לחלוק עם אנשים מעבר כמה דברים ספציפיים שאני כן מראה להם, והם כל פעם מחדש לא מבינים את זה, סבבה שאתם חושבים שזה יפה, זה לא אומר שאתם יכולים לצלם את זה ולהראות לאנשים בלי הרשות שלי.

היום נגיד חזרתי הביתה וחצי שעה חיפשתי ערימה של ציורים שלי שהשארתי על המיטה, ואני קולטת שההורים שלי פשוט לקחו את זה, סתם, לכיף שלהם? מה אתם לא מבינים בלא? מה אתם נכנסים לחדר שלי ומחטטים לי בדברים?


אני אפילו לא ילדה בעייתית וצריך לדאוג לי, כל הזמן אומרים שאני בוגרת ואחראית, אם אני כל כך בוגרת ואחראית למה אתם לא סומכים עלי וכדים את הפרטיות שלי?

מבחינתי לפחות הקטע עם הציורים הייתה בגידה משמעותית באמון שלי ואולי זה דרמטי אבל אני לא חושבת שאני רוצה אי פעם להראות להם שום ציור שלי שוב