13 תשובות
שואל השאלה:
וכאילו השיר האחרון שכתבתי הולך ככה:
אני לבד בחדר
בחדר של הבדידות
אני לבד בחדר
והקירות נסגרים עליי
מיום ליום
משעה לשעה
מדקה לדקה
משנייה לשנייה
הקירות נסגרים עליי
ואין לי שום דלת לברוח
ואין לי שום חלון לנשום
ואני רק מקווה שיהיה לי כוח
לעבור את היום
וכאילו השיר האחרון שכתבתי הולך ככה:
אני לבד בחדר
בחדר של הבדידות
אני לבד בחדר
והקירות נסגרים עליי
מיום ליום
משעה לשעה
מדקה לדקה
משנייה לשנייה
הקירות נסגרים עליי
ואין לי שום דלת לברוח
ואין לי שום חלון לנשום
ואני רק מקווה שיהיה לי כוח
לעבור את היום
יקירה,
אני מבינה את תחושותייך, אבל עדיף שאם את לא מרגישה טוב,
לא תבואי לבית הספר מחר.
אם תבואי, תסכני את כל מי שיהיה סביבך.
תחזיקי מעמד עוד יום אחד, אני בטוחה שאת מסוגלת :)
אני מציעה שתשתפי את הורייך או לפחות אחד מהם בתחושות שלך,
ואז גם תוכלי ללכת לאבחון דיכאון אצל פסיכיאטר.
תמיד כאן לדבר.
אני מבינה את תחושותייך, אבל עדיף שאם את לא מרגישה טוב,
לא תבואי לבית הספר מחר.
אם תבואי, תסכני את כל מי שיהיה סביבך.
תחזיקי מעמד עוד יום אחד, אני בטוחה שאת מסוגלת :)
אני מציעה שתשתפי את הורייך או לפחות אחד מהם בתחושות שלך,
ואז גם תוכלי ללכת לאבחון דיכאון אצל פסיכיאטר.
תמיד כאן לדבר.
שואל השאלה:
אבל אני כן מרגישה טוב פשוט אני מצוננת אבל אתמול נגיד אני הייתי עם כאבי ראש וכאבי בטן ובמצב כזה ברור שאני לא ילך לבית ספר אבל אני לא במצב כזה אני כולה מצוננת ובמצב הנפשי שלי גם הוא חשוב ואפילו יותר מהמצב הבריאותי שלי
אבל אני כן מרגישה טוב פשוט אני מצוננת אבל אתמול נגיד אני הייתי עם כאבי ראש וכאבי בטן ובמצב כזה ברור שאני לא ילך לבית ספר אבל אני לא במצב כזה אני כולה מצוננת ובמצב הנפשי שלי גם הוא חשוב ואפילו יותר מהמצב הבריאותי שלי
ברור שמצבך הנפשי חשוב, לא אמרתי שלא.
ובכל זאת, זה לא יכול לבוא על חשבון אנשים אחרים.
אם את מצוננת, עוד יותר עדיף שלא תגיעי.
קחי לך יום מנוחה, לא יזיק.
ובכל זאת, זה לא יכול לבוא על חשבון אנשים אחרים.
אם את מצוננת, עוד יותר עדיף שלא תגיעי.
קחי לך יום מנוחה, לא יזיק.
השיר שלך מאוד יפה ועצוב.
זה מה שקורה בתקופת הקורונה. אנחנו בני אדם, אנחנו רוצים אוויר וחברה ודברים לעשות. והיינו עכשיו שנה שלמה בחדר, עם המסכים והבדידות. התקופה הזו קשה מאוד, ואת לא לבד.
גם אם מחר לא תלכי לכיתה, עדיין חשוב שתצאי החוצה לשמש, אולי לפארק עם כלבים אם את אוהבת.
והכי חשוב- דכאון זה לא בושה. הרבה אנשים עכשיו בדיכאון ומאוד חשוב לשתף את ההורים כדי שיתנו לך תמיכה וחיבוק. זה בסדר להיות בדיכאון וזה חשוב להודות בזה שיש לך גם רגשות פחות כייפים.
מוזמנת לדבר בפרטי אם את צריכה
זה מה שקורה בתקופת הקורונה. אנחנו בני אדם, אנחנו רוצים אוויר וחברה ודברים לעשות. והיינו עכשיו שנה שלמה בחדר, עם המסכים והבדידות. התקופה הזו קשה מאוד, ואת לא לבד.
גם אם מחר לא תלכי לכיתה, עדיין חשוב שתצאי החוצה לשמש, אולי לפארק עם כלבים אם את אוהבת.
והכי חשוב- דכאון זה לא בושה. הרבה אנשים עכשיו בדיכאון ומאוד חשוב לשתף את ההורים כדי שיתנו לך תמיכה וחיבוק. זה בסדר להיות בדיכאון וזה חשוב להודות בזה שיש לך גם רגשות פחות כייפים.
מוזמנת לדבר בפרטי אם את צריכה
שואל השאלה:
אוף אבל ההורים שלי פשוט לא מבינים מה עובר עליי... אני עכשיו באתי לסלון כולי בוכה ולפני שאמא שלי שאלה אותי למה את בוכה היא התחילה להתנפל עליי עדיין לא התקלות וכבר מאוחר וזה רק גרם לי לבכות עוד יותרר
אוף אבל ההורים שלי פשוט לא מבינים מה עובר עליי... אני עכשיו באתי לסלון כולי בוכה ולפני שאמא שלי שאלה אותי למה את בוכה היא התחילה להתנפל עליי עדיין לא התקלות וכבר מאוחר וזה רק גרם לי לבכות עוד יותרר
נשמע ממש קשה. אולי היא עצבנית עכשיו. תנסי לתפוס אותה במצב רוח טוב, ולדבר איתה על הקשיים שלך. היא אמא שלך, ברור שיהיה לה אכפת.
אל תלכי מחר עדיין יש את מחרתיים זה באמת לא פייר שתגיעי חולה
שואל השאלה:
אוף אני יודעת שזה לא פייר
אוף אני יודעת שזה לא פייר
שואל השאלה:
אה ןשכחתי לציין שהיום שלי הוא על 35.9 ואני ממש נשמרת אז הסיכויים שאני חולה קורונה לא כאלה גבוהים...
אה ןשכחתי לציין שהיום שלי הוא על 35.9 ואני ממש נשמרת אז הסיכויים שאני חולה קורונה לא כאלה גבוהים...
היי,
שומעת ממילותייך שאת מרגישה חסרת אונים, מצד אחד את כל כך רוצה לחזור לשגרה ולהרגיש טוב יותר ומצד שני חוסר הוודאות והחוקים החדשים של המגפה תוקעים אותך בבית ומרחיקים אותך מהכל.
מתארת לעצמי כמה מייאש זה יכול להיות עבורך להרגיש שאת מדוכאת ולחשוש מכך שאולי אין לחוויה ולרגשות שלך מקום ושאין מי שיבין אותך.
יקרה, יתכן שבתקופה זו נראה שהבדידות עוטפת וקשה לדמיין את הרגעים הטובים שיבואו בהמשך...לצד זה נראה שיש בך כוחות ורצון להמשיך ולהרגיש טוב יותר.
אני מתנדבת באתר סה"ר - סיוע והקשבה ברשת, רוצה להזמין אותך אלינו לצ'ט אנונימי בקישור למטה בו תוכלי לפרוק ולשתף אם תרצי. אנו נקשיב לך ויתכן שנוכל לחשוב יחד כיצד אפשר להמשיך ולסייע לך.
מחכה לך וכאן בשבילך,
מתנדבת סה"ר
שומעת ממילותייך שאת מרגישה חסרת אונים, מצד אחד את כל כך רוצה לחזור לשגרה ולהרגיש טוב יותר ומצד שני חוסר הוודאות והחוקים החדשים של המגפה תוקעים אותך בבית ומרחיקים אותך מהכל.
מתארת לעצמי כמה מייאש זה יכול להיות עבורך להרגיש שאת מדוכאת ולחשוש מכך שאולי אין לחוויה ולרגשות שלך מקום ושאין מי שיבין אותך.
יקרה, יתכן שבתקופה זו נראה שהבדידות עוטפת וקשה לדמיין את הרגעים הטובים שיבואו בהמשך...לצד זה נראה שיש בך כוחות ורצון להמשיך ולהרגיש טוב יותר.
אני מתנדבת באתר סה"ר - סיוע והקשבה ברשת, רוצה להזמין אותך אלינו לצ'ט אנונימי בקישור למטה בו תוכלי לפרוק ולשתף אם תרצי. אנו נקשיב לך ויתכן שנוכל לחשוב יחד כיצד אפשר להמשיך ולסייע לך.
מחכה לך וכאן בשבילך,
מתנדבת סה"ר
קישורים מצורפים:
את מוזמנת לבוא לפרטי יש לי שיטות איך לעזור לך
עם את רוצה עכשיו אז אין לי בעיה
באותו הנושא: