איך מפסיקים לחשוב על זה שקרובי משפחה שלי ימותו מתישהו?

לא מפסיקים
פשוט משלימים עם זה
גם אני הייתי ככה

שואל השאלה:
אבל אני לא מצליח

כולם מתים
גם אתה
והיקום ענק
עם מיליוני גלקסיות וכוכבים
אולי כשנמות נשיג תשובות להכל?
או אולי לא יהיו לנו יותר שאלות?
או אולי פשוט לא נתקיים?
ככה או ככה אתה תצטרף אליהם בסוף, אז אין מה להיות עצוב
אם תהיה עצוב מזה, אתה רק תבזבז זמן מהחיים שלך ותהיה יותר קרוב למוות

היי לך,
מהמילים שלך עולה סערה גדולה. אולי משהו בין בלבול עמוק, עצב שקשה להכיל, ומחשבות שנדמה שאי אפשר לעצור.
לגלות פתאום דבר כזה על מישהי מהמשפחה, זה יכול לטלטל, אפילו אם זה לא קרה לך ישירות.
נשמע שאתה מנסה לעבד את זה, להבין איך זה משפיע עליך, והגוף והלב פשוט מגיבים.

הכאב שאתה מתאר מרגיש עמוק, אולי גם מתסכל, כשאין באמת תשובות ברורות.
לפעמים כשמשהו כל כך לא צפוי נחשף, במיוחד משהו שקשור במשפחה הוא מערער גם את מה שנדמה היה יציב קודם.

המחשבה על המוות שחוזרת יכולה להעיד עד כמה קשה לשאת את כל זה לבד.
אולי שיתוף של מישהו קרוב, חבר, איש מקצוע, מישהו שאתה סומך עליו יוכל לאפשר לרגשות האלה לקבל מקום, לאט, בלי לשפוט ובלי למהר.

ואם תרגיש צורך להמשיך לשתף או לפרוק, אנחנו בצאט של סה"ר כאן עבורך.
לא צריך לעבור את זה לבד.
זמינים עבורך במספר 055-9571399.
מצרפת גם לינק לצאט.

שלך,
מתנדבת סה"ר.