אני כל כך עצובה אבל גיליתי שאסור להיות עצובים וזה ממש דופק אותי

וואו זה נוראי, מצטער מאוד שאת עוברת את זה, זה קשה מאוד לאבד מישהו קרוב. מחשבות אובדניות?

זה לא טיפשי בכלל. זה הכי אמיתי בעולם.
כשאת מרגישה עצב עמוק הרבה זמן, זה מתיש וכשזה נמשך, זה מרגיש כאילו זה מושך עוד חושך.
אבל פחד מלהרגיש עצובה רק לוחץ עוד יותר.
את בטיפול וזה אומר שאת עושה כבר דרך. גם אם כרגע מרגיש כאילו את לא זזה, עצם זה שאת כותבת את זה זה תנועה.
אל תוותרי לעצמך, אל תסיקי מסקנות על כל הדרך מתוך תקופה אחת קשה. את בתהליך. והוא עוד יזוז.

שואל השאלה:
לא באמת שלא אבל קשה לי פשוט ^^
תודה לך❤^

וואי מצטערת לשמוע ):
תרגישי חופשי להיות עצובה על זה כמה שבא לך זה לא פשוט... מאחלת לך שתרגישי טוב

מה הדרכים שאת מתמודדת עם הכאב בהם?

שואל השאלה:
תודה^^
^וקשה לי לענות על כי לא נראה לי שאני כל כך מתמודדת עם זה, בהתחלה בכיתי המון ואז התחלתי עם המטפלת ודיברתי ובכיתי ואז ניסיתי לא לחשוב על כלום עד כל טיפול ובשבוע האחרון נכנסתי למחשבות ופתאום חזרתי לבכות. תודה שאתה שואל בכלל לא מובן מאליו

ניסית לחזור לשגרה של הדברים שהיית עושה לפני?

שואל השאלה:
מישהו שאני אוהבת מת ומאז אני כבר לא שמחה ועכשיו בימים האחרונים אני לא מצליחה לישון בכלל ויש לי מחשבות עמוקות על המוות שלא עושות לי טוב בראש

צריך להתמיד בטיפול גם כשקשה, זה לוקח הרבה זמן אבל זה ישתלם בסוף
בנוסף אולי כדאי שתשקלי גם טיפול פסיכיאטרי בנוסף לפסיכולוגי

תמשיכי עם הטיפולים זה רק יעזור, בכל מקרה על מה את עצובה

יקרה,

נשמע שהחששות והעצבות שמלווים אותך מאז האובדן כואבים ומקשים עלייך לחזור לחיים שמחים ומאושרים.

כואב איתך לשמוע על המנהרה החשוכה שנקלעת אליה, ומקווה שבקרוב מאד תצאי אל האור.
להרשות לעצמנו להרגיש עצבות אחרי אובדן כזה עשוי להיות טבעי ונכון, לפרוק את מה שיושב לנו על הלב ולצאת לחיים שמחים יותר דווקא מתוך הבנה עמוקה של מה שאיבדנו.
מחזק אותך בנסיון שלך לצאת מהתקופה הלא קצרה שחווית ומקווה שתמצאי את הסביבה, החברים והמטפלים שבאמת יועילו לך ויעזרו לך להגיע למקום שאת רוצה להגיע אליו.

שיתוף אדם קרוב עשוי לעזור.
אני מתנדב בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. ייתכן שמתנדבנו יוכלו גם הם לסייע. אני מזמין אותך לפנות למתנדבנו בוואטסאפ במספר 0559571399 או בצ'אט בלינק המצורף.

מתנדב סה"ר