זה כשר לפי ההלכה?

את אומרת לשלושה אנשים:
שלום, אני באה לפניכם כדי לבקש התרת נדר, שבועה והבטחה.
נדרתי, נשבעתי והבטחתי שלא אעשה דבר מסוים, אך אני מתחרטת על כך.
אם הייתי יודעת מה המשמעות של מה שנדרתי, נשבעתי והבטחתי, לא הייתי עושה זאת.
אני מבקשת מכם להתיר לי את הנדר, השבועה וההבטחה.

הם עונים לך (אחד מהם או כולם):
שמענו את דברייך, ומאחר שיש חרטה אמיתית ומוחלטת, אנו מתירים לך את נדרך, שבועתך והבטחתך.
הרי זה מותר לך, מותר לך, מותר לך.

את מסיימת ואומרת:
תודה רבה. אני מקבלת על עצמי להיזהר לא לנדור, לא לשבוע ולא להבטיח שוב בלי כוונה ברורה ומחויבת בלי נדר.