מה הפתרון לפרדוקס הסובייקטיביות?

כשאתה מטיל ספק הסובייקט הופך לאובייקט

אי אפשר לדעת בוודאות מה אובייקטיבי ומה סובייקטיבי, כי כל מה שאנחנו יודעים עובר דרך התודעה שלנו.
אבל עדיין אפשר לדבר על סובייקטיביות, כי אנחנו שמים לב שיש דברים שתלויים בנקודת המבט שלנו - כמו טעם, רגש או דעה - ודברים שנראים לנו כאילו הם לא תלויים בזה.
אז אנחנו לא באמת יוצאים מהתודעה, פשוט משתמשים בשפה כדי להבחין בין מה שמרגיש אישי לבין מה שנראה לנו חיצוני או קבןע

בדרך כלל שאומרים סובייקטיבי מתכוונים לרמה של סוביקטיביות
ברור שהכל דרך מתווך תודעה אבל ברור גם שנניח אם הולכים עיקביים וקוהרנטים אז הסיכוי לטעות יותר נמוך וזה מה שמכונה "אובייקטיביות"
לרוב כשאומרים לאדם נניח שהוא סובייקטיבי..הכוונה שהוא הולך עכשיו לפי תפיסה אישית ולא לפי עקרונות גלובליים ולכן הסיכוי שלו יותר גבוה לטעות

אם יש פרדוקס אז יש סתירה. לכן אחת מהנחות היסוד שגויות.
במקרה הזה, הפרדוקס מעיד שלא ניתן להצדיק דברים מטעם סובייקטיביות. לכן מה שנשאר הוא הצדקה אובייקטיבית בלבד.