יש פה אנשים שבאמת מתאמנים הרבה זמן ונהנים להתאמן או שזה חרטה?

כן, התחושה של אחרי מספקת

מזדהה. זה מהנה מאוד בהתחלה כשהגוף חווה עלייה גדולה בדופמין בסוף כל אימון רציני.
אחרי כמה זמן הסבל כבר לא שווה את העלייה הזו ואימוני כוח הם בלתי נסבלים.

האימון עצמו לא תמיד כיף אבל ההתמדה והתוצאות זה החלק הכיף

שואל השאלה:
אני באמת לא מאמינה לאנשים שאומרים שזה כיף להם בלב שלם

שואל השאלה:
ברור שהתוצאות והסיפוק של להתמיד ולראות תוצאות זה כיף זה מובן מאליו. אני מתכוונת על פיזית האימונים העצמם ללכת ולהתאמן להרים משקולות . אני יכולה להבין להנות מסוגי אימונים אחרים כמו פילאטיס או ריצות או כל האיגרוף וכדורגל וזה ברור. אבל אימוני כוח? אין בזה שום דבר כיף

גירל יש אימונים שאני עושה תוך כדי חשבון נפש עם עצמי מה חטאתי ופשעתי שאני צריכה לעשות את החרא הזה עכשיו ולמה לי להישאר ולא לברוח אבל זה כזה כיף כשהגוף מרגיש חזק ובריא יותר וכשפתאום קולטים שמצליחים לעשות משהו שבהתחלה היה קשה רצח
להצליח להתמיד ולהשיג מטרות הופך את זה לשווה את הסבל זה נהיה כזה סבל חיובי
חוץ מזה שאין לי מושג איך את יכולה להבין את הכיף בריצות אבל לא למצוא כיף באימוני כוח אני אקח סקוואטים עם משקל על ריצה בכל יום

^^יש כל כך הרבה סרטוני מוטיבציה ברחבי האינטרנט שמעודדים ללכת להתאמן. כל כך הרבה אנשים שמתעצלים ונהיים מדוכאים בכל פעם לפני אימון. אין ספק שזה סבל רציני.
אף אחד לא נהנה מזה. אני בטוח בזה.