7 תשובות
תסתכלי במראה ותחמיאי לעצמך
תחשבי על הדברים הטובים שיש בך או איך שאת מתנהגת ביום יום
תטפחי את עצמך.
תלבשי סטייל יפה או חדש שאת אוהבת
תשימי בושם כדי שתריחי טוב
תשימי איפור ככה בקטנה (לא חובה ולא הרבה)
תתקלחי כל יום (אם את לא עושה את זה)
תצלמי הרבה תמונות שלך *ותשמרי אותן*
כל זה יגרום לך להיות יותר יפה בעיני עצמך מה שיעלה את הערך העצמי שלך בעינייך.
תלבשי סטייל יפה או חדש שאת אוהבת
תשימי בושם כדי שתריחי טוב
תשימי איפור ככה בקטנה (לא חובה ולא הרבה)
תתקלחי כל יום (אם את לא עושה את זה)
תצלמי הרבה תמונות שלך *ותשמרי אותן*
כל זה יגרום לך להיות יותר יפה בעיני עצמך מה שיעלה את הערך העצמי שלך בעינייך.
לתרגל מחשבות טובות
לעשות דברים עבור עצמך
לצאת לבד , למשל לים או למסעדה
תעשי רשימות של דברים טובים בך
תעריכי את הבריאות הנפשית והפיזית שלך, לדוגמא תאכלי בריא, תשמרי על כושר, תלכי לפסיכולוג ותדברי את הרגשות שלך, תעשי דברים שאת אוהבת.
תרקדי עם עצמך
אם יש מחשבה לא טובה על עצמך להסיט אותה
תטפחי את עצמך
כמו שאת מתייחסת לחברה טובה- ככה תתייחסי לעצמך.
בלי שיפוטיות.
לעשות דברים עבור עצמך
לצאת לבד , למשל לים או למסעדה
תעשי רשימות של דברים טובים בך
תעריכי את הבריאות הנפשית והפיזית שלך, לדוגמא תאכלי בריא, תשמרי על כושר, תלכי לפסיכולוג ותדברי את הרגשות שלך, תעשי דברים שאת אוהבת.
תרקדי עם עצמך
אם יש מחשבה לא טובה על עצמך להסיט אותה
תטפחי את עצמך
כמו שאת מתייחסת לחברה טובה- ככה תתייחסי לעצמך.
בלי שיפוטיות.
חפשי ביוטיוב אייל אברהם לוי
נשבע בדיוק מה שאני מנסה לעשות.
בהצלחה.
בהצלחה.
אנונימי
דבר ראשון, ממליץ לך לקרוא ספר בשם "ארבע ההסכמות".
הוא כנראה לא יעלה כזה הרבה, והוא לא הרבה עמודים, מספיק מפורט וקולע לגמרי.
אחד מהדברים שמשותפים לנו בתור בני אדם זה שקל לנו לשכנע את עצמנו שאנו טועים או טיפשים או רעים מאשר שאנו טובים, חכמים, צודקים, יפים וכדומה.
לעיתים גם כשאנחנו מקבלים על עצמנו אישורים מאחרים ועדיין ננסה לאמת שאנחנו צודקים ואנחנו לא באמת חכמים או מוכשרים כמו שאחרים טוענים. נשתמש במוח שלנו כדי לזכור כל דבר טיפשי שעשינו וכל מסקנה או סיטואציה בה חשבנו כמו מטומטמים בשביל לשכנע את האחר ובעיקר את עצמנו שאנחנו אולי לא נוכל להשתנות, כי אנחנו שונים. אולי עברתי מה שאתה עברת, אבל אני שונה כי ככה וככה, ואני מטומטם כי ככה וככה, וגם אם אתה חלק מהככה וככה, עליך זה לא רלוונטי ולא מעיד על משהו. למה? כי ככה וככה.
זה נובע מאנוכיות קלאסית, אבל לא בהיבט שאנו מתכוונים אליו בדרך כלל. אנחנו מרגישים שכל דבר נוגע בנו או שהחרא שלנו יותר מסריח מאחרים,
וזה מתפרש בשני מובנים:
1. האנוכיות מתבטאת בהיבט שאנו מתכוונים אליו - אנחנו טובים מאוד ומגיע לנו יחס שונה לטובה.
2. האנוכיות מתבטאת בהיבט נסתר - אנחנו לא משהו ואפילו נחותים, ומגיע לנו או יחס שונה לרעה כאילו אנחנו בעלי צרכים מיוחדים, או שלא מגיע לנו בכלל יחס.
עלייך לשמור על טוהר המילה בינך לעצמך, ובינך לאחרים. אל תאמרי על אחרים שהם טיפשים, כיוון שזה יפגע בך. אל תאמרי בעיקר על עצמך שאת טיפשה או מכוערת, כי ככה לעולם לא תהיי מאושרת ובעלת ביטחון עצמי.
בעזרת המילים שלנו אנחנו יכולים לשנות מציאות לרעה או לטובה. הסופר מתאר את זה כמו קסם וכישוף. אנחנו יכולים להיות קוסמים - לשמור על טוהר המילה,
או להיות מכשפים - לא לשמור על טוהר המילה, ולשנוא את עצמנו. בנוסף לכך, נצטרך לקבוע הסכמים חדשים, ואנחנו צריכים להימנע מהדימוי המושלם שהחברה יצרה או שאנחנו יצרנו לעצמנו.
הדימוי המושלם שאנחנו לפעמים שואפים להיות, ולא נגיע לזה לעולם. "אני לא מספיק טוב".
בין היתר, זו השוואה מול אחרים, ואחרים לא מעניינים.
כל עוד תסכימי ותקבלי את המילים הרעות הללו - לא משנה כמה יפה או מוכשרת את באמת - לעולם לא תחשבי שאת באמת יפה או מוכשרת.
עלייך לא לקחת דברים באופן אישי. אנשים אומרים שאת שרה לא יפה? עניין שלהם, הם רואים זאת מהעיניים שלהם - חוויות שלהם, אמונות שלהם, דעות קדומות וכדומה.
בנוסף, אם הם יפיצו רעל ויגידו שאת שרה מזעזע ואל תשירי יותר לעולם, או שאת השמנת או שאת מוזנחת למדי ומריחה לא טוב,
הם אלה שלא שומרים על טוהר המילה, ועלייך לא לקבל את מה שהם אומרים, ולא לקחת באופן אישי. בין אם אלו ביקורות בונות או העלבות,
מישהו יכול לומר לך מילה ותקבלי אותה כי אולי הוא מרגיש שיט בחיים שלו ומנסה להפיץ את הרעל הזה אלייך.
דברים שאנשים עושים לא תלוי בך. את לא אחראית למעשים של אנשים אחרים.
ככה לא תשפטי את עצמך כשאחרים יוצאים רשלניים.
להפחית להניח הנחות, ולהתחיל לשאול שאלות.
רבים לא מעזים לשאול שאלות ולהבהיר נושאים שלא בהירים להם (שלא מובנים להם) ובעקבות זאת הם גם מניחים הנחות שגויות.
יצא לי הרבה פעמים להניח סתם כי אנשים הגיבו משהו או שאנשים לא הגיבו או לקח להם זמן לענות לי שאולי אני מעיק להם, זו הנחה שלי שחזרה על עצמה כמה פעמים ונבעה גם מטוהר המילה ומהשלב השני.
כמובן, טעיתי בהנחה הזאת, ופחדתי גם לשאול אם אני באמת מעיק.
אנחנו מניחים לפעמים גם שאנשים חושבים כמונו ופועלים כמונו, או יודעים מה אנחנו חושבים.
אז אנחנו פוחדים לפעול, לשאול, והתקשורת בכל מערכת יחסים הופכת לגרועה יותר, ועומדת על כיסא עם רגל אחת שבורה.
ברגע שנדע לבטא את עצמנו ואת רגשותינו ולא נפחד להביע את מי שאנחנו, נעשה ונפעל בדיוק איך שאנו רוצים, ונהיה שמחים על כך - כי אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים ולא מה שאנחנו חושבים שאחרים רוצים, שנובע גם מהסכמים שיצרנו לעצמנו בראש.
תעשי תמיד את המיטב שאת יכולה, אבל תזכרי שהמיטב ישתנה בזמנים ובסיטואציות. כשהיית עייפה הרי לא תצליחי לקום ולנגן או לרוץ,
אבל באותה סיטואציה את כן תוכלי לסדר את המיטה,
ואם תסדרי את המיטה - תעשי כמיטב יכולתך לעשות משהו, ולכן תסופקי מהמצב שלך כי לא עשית מעט או יותר מדי. ברגע שגם תפנימי שאת צריכה לעשות כמיטב יכולתך בהתאם למצב הקיים, תהיי מרוצה מעצמך. לא תשפטי את עצמך, כי אם את חולה אל תרוצי, אבל כן אם את יכולה לעשות שיעורי בית, תעשי שיעורים וככה לא תרגישי רגשות אשמה.
ככה גם תיהני מהעשייה ולא תחשבי על התוצאה.
אני לדוגמה חשבתי רק על התוצאה כשרציתי ללמוד לנגן ולכן לא נהנתי בכלל, וניסיתי לעשות מעבר למיטב יכולתי ושנאתי את עצמי שאני לא יכול אחרי כמה ימים לנגן משהו טוב.
כל עוד אני עושה הכי טוב שאני יכול ומתקדם בהתאם ליכולותיי, אני אהיה מרוצה מכך כי אקבל את זה שאני לא כמו אחרים, ואולי אני יותר איטי בזה ויותר מתקשה, וברגע שאפסיק להשוות את עצמי, אוהב את עצמי יותר ואהיה עם ביטחון.
תקבלי את מי שאת, וגם תעשי מה שאת רוצה, תהיי חופשייה לבטא את עצמך ובמיוחד - לאהוב את העשייה וההתקדמות, ככה תיהני מכל הדרך ולא תצטרכי להשיג דבר חומרי (כסף, מראה חיצוני וכו) כדי לאהוב את עצמך.
הוא כנראה לא יעלה כזה הרבה, והוא לא הרבה עמודים, מספיק מפורט וקולע לגמרי.
אחד מהדברים שמשותפים לנו בתור בני אדם זה שקל לנו לשכנע את עצמנו שאנו טועים או טיפשים או רעים מאשר שאנו טובים, חכמים, צודקים, יפים וכדומה.
לעיתים גם כשאנחנו מקבלים על עצמנו אישורים מאחרים ועדיין ננסה לאמת שאנחנו צודקים ואנחנו לא באמת חכמים או מוכשרים כמו שאחרים טוענים. נשתמש במוח שלנו כדי לזכור כל דבר טיפשי שעשינו וכל מסקנה או סיטואציה בה חשבנו כמו מטומטמים בשביל לשכנע את האחר ובעיקר את עצמנו שאנחנו אולי לא נוכל להשתנות, כי אנחנו שונים. אולי עברתי מה שאתה עברת, אבל אני שונה כי ככה וככה, ואני מטומטם כי ככה וככה, וגם אם אתה חלק מהככה וככה, עליך זה לא רלוונטי ולא מעיד על משהו. למה? כי ככה וככה.
זה נובע מאנוכיות קלאסית, אבל לא בהיבט שאנו מתכוונים אליו בדרך כלל. אנחנו מרגישים שכל דבר נוגע בנו או שהחרא שלנו יותר מסריח מאחרים,
וזה מתפרש בשני מובנים:
1. האנוכיות מתבטאת בהיבט שאנו מתכוונים אליו - אנחנו טובים מאוד ומגיע לנו יחס שונה לטובה.
2. האנוכיות מתבטאת בהיבט נסתר - אנחנו לא משהו ואפילו נחותים, ומגיע לנו או יחס שונה לרעה כאילו אנחנו בעלי צרכים מיוחדים, או שלא מגיע לנו בכלל יחס.
עלייך לשמור על טוהר המילה בינך לעצמך, ובינך לאחרים. אל תאמרי על אחרים שהם טיפשים, כיוון שזה יפגע בך. אל תאמרי בעיקר על עצמך שאת טיפשה או מכוערת, כי ככה לעולם לא תהיי מאושרת ובעלת ביטחון עצמי.
בעזרת המילים שלנו אנחנו יכולים לשנות מציאות לרעה או לטובה. הסופר מתאר את זה כמו קסם וכישוף. אנחנו יכולים להיות קוסמים - לשמור על טוהר המילה,
או להיות מכשפים - לא לשמור על טוהר המילה, ולשנוא את עצמנו. בנוסף לכך, נצטרך לקבוע הסכמים חדשים, ואנחנו צריכים להימנע מהדימוי המושלם שהחברה יצרה או שאנחנו יצרנו לעצמנו.
הדימוי המושלם שאנחנו לפעמים שואפים להיות, ולא נגיע לזה לעולם. "אני לא מספיק טוב".
בין היתר, זו השוואה מול אחרים, ואחרים לא מעניינים.
כל עוד תסכימי ותקבלי את המילים הרעות הללו - לא משנה כמה יפה או מוכשרת את באמת - לעולם לא תחשבי שאת באמת יפה או מוכשרת.
עלייך לא לקחת דברים באופן אישי. אנשים אומרים שאת שרה לא יפה? עניין שלהם, הם רואים זאת מהעיניים שלהם - חוויות שלהם, אמונות שלהם, דעות קדומות וכדומה.
בנוסף, אם הם יפיצו רעל ויגידו שאת שרה מזעזע ואל תשירי יותר לעולם, או שאת השמנת או שאת מוזנחת למדי ומריחה לא טוב,
הם אלה שלא שומרים על טוהר המילה, ועלייך לא לקבל את מה שהם אומרים, ולא לקחת באופן אישי. בין אם אלו ביקורות בונות או העלבות,
מישהו יכול לומר לך מילה ותקבלי אותה כי אולי הוא מרגיש שיט בחיים שלו ומנסה להפיץ את הרעל הזה אלייך.
דברים שאנשים עושים לא תלוי בך. את לא אחראית למעשים של אנשים אחרים.
ככה לא תשפטי את עצמך כשאחרים יוצאים רשלניים.
להפחית להניח הנחות, ולהתחיל לשאול שאלות.
רבים לא מעזים לשאול שאלות ולהבהיר נושאים שלא בהירים להם (שלא מובנים להם) ובעקבות זאת הם גם מניחים הנחות שגויות.
יצא לי הרבה פעמים להניח סתם כי אנשים הגיבו משהו או שאנשים לא הגיבו או לקח להם זמן לענות לי שאולי אני מעיק להם, זו הנחה שלי שחזרה על עצמה כמה פעמים ונבעה גם מטוהר המילה ומהשלב השני.
כמובן, טעיתי בהנחה הזאת, ופחדתי גם לשאול אם אני באמת מעיק.
אנחנו מניחים לפעמים גם שאנשים חושבים כמונו ופועלים כמונו, או יודעים מה אנחנו חושבים.
אז אנחנו פוחדים לפעול, לשאול, והתקשורת בכל מערכת יחסים הופכת לגרועה יותר, ועומדת על כיסא עם רגל אחת שבורה.
ברגע שנדע לבטא את עצמנו ואת רגשותינו ולא נפחד להביע את מי שאנחנו, נעשה ונפעל בדיוק איך שאנו רוצים, ונהיה שמחים על כך - כי אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים ולא מה שאנחנו חושבים שאחרים רוצים, שנובע גם מהסכמים שיצרנו לעצמנו בראש.
תעשי תמיד את המיטב שאת יכולה, אבל תזכרי שהמיטב ישתנה בזמנים ובסיטואציות. כשהיית עייפה הרי לא תצליחי לקום ולנגן או לרוץ,
אבל באותה סיטואציה את כן תוכלי לסדר את המיטה,
ואם תסדרי את המיטה - תעשי כמיטב יכולתך לעשות משהו, ולכן תסופקי מהמצב שלך כי לא עשית מעט או יותר מדי. ברגע שגם תפנימי שאת צריכה לעשות כמיטב יכולתך בהתאם למצב הקיים, תהיי מרוצה מעצמך. לא תשפטי את עצמך, כי אם את חולה אל תרוצי, אבל כן אם את יכולה לעשות שיעורי בית, תעשי שיעורים וככה לא תרגישי רגשות אשמה.
ככה גם תיהני מהעשייה ולא תחשבי על התוצאה.
אני לדוגמה חשבתי רק על התוצאה כשרציתי ללמוד לנגן ולכן לא נהנתי בכלל, וניסיתי לעשות מעבר למיטב יכולתי ושנאתי את עצמי שאני לא יכול אחרי כמה ימים לנגן משהו טוב.
כל עוד אני עושה הכי טוב שאני יכול ומתקדם בהתאם ליכולותיי, אני אהיה מרוצה מכך כי אקבל את זה שאני לא כמו אחרים, ואולי אני יותר איטי בזה ויותר מתקשה, וברגע שאפסיק להשוות את עצמי, אוהב את עצמי יותר ואהיה עם ביטחון.
תקבלי את מי שאת, וגם תעשי מה שאת רוצה, תהיי חופשייה לבטא את עצמך ובמיוחד - לאהוב את העשייה וההתקדמות, ככה תיהני מכל הדרך ולא תצטרכי להשיג דבר חומרי (כסף, מראה חיצוני וכו) כדי לאהוב את עצמך.
באותו הנושא: