תמיד חשבתי שאכיר חברים בצבא

זה תלוי בחברה שאת נמצאת בה, אני עשיתי יומיות וכמעט כל יום הייתי יוצאת עם חברות מהבסיס לאכול איפשהו לפני שכל אחת נסעה הביתה.
את רוב החברים שלי הכרתי דרך האינטרנט או דרך חברים אחרים, את פשוט צריכה למצוא נושאים משותפים עם אנשים חדשים ולבסס את הקשר על הנושאים האלה ואז לפתח את הקשר לעוד תחומים

שואל השאלה:
^^ אני ממש ניסיתי
אבל אני לא מנהלת קשר עם עצמי ואני לא מכריחה אף אחד כשאין שיתוף פעולה

זה מה שאני לא אוהב ביומיות, החברים שם זה נטו לזמן של הבסיס ובבית כל אחד עם החברים שלו מהבית וזה לא מתפתח למעבר.

בבסיס סגור זה אחרת כי נמצאים אחד ליד השני שבועות שלמים והקשרים מתחזקים בטירוף ככה.

זה ממש באסה ביומיות כשאין את החברים מהבית כי חוזרים הביתה ואין כלום והסופשים בכלל מעצבנים לבד. קשה אבל לפתח קשרים חברתיים ביומיות, מה שכן הסיכוי למצוא זוגיות ביומיות הוא יחסית גבוה אבל זה שונה

שואל השאלה:
אני ממש מסכימה עם כל מה שכתבת וזה פשוט מדכא אותי

הייתי לפעמים ביומיות ובאמת בהתחלה היינו חברות רק בבסיס, בהמשך בחופשים וזה צריך ליזום וככה לאט לאט זה מגיע

שואל השאלה:
תודה

^כן רק שעכשיו גם אין לי חברים. רק מכרים וזה סתם
אני די לבד רוב הזמן
ובצבא אפילו זה נשמע יותר קשוח
מקווה שזה יסתדר

רק בקרבי יש חברים

אני אמנם כיתה י"ב אבל אני ממש מפחד שבסוף גם לי יהיה ככה.
כרגע אין לי ממש חברים או חבורה ואני תמיד בניתי על הצבא שישנה את זה, אבל אני חושב שאני סתם חי בסרט
בכל מקרה בהצלחה לך ורשמו לך פה אחלה טיפים
וכתבת שגברים תמיד לוקחים את זה לקטע הרומנטי, אז לדעתי לא, ואם את באמת מרגישה ככה אז אוליי יש לך גייז בבסיס?

שואל השאלה:
זה גם היה הפחד שלי בתיכון ועשיתי הבטחות עם חברים לשמור על קשר וזה לא בדיוק עבד.
כשמסיימים תיכון מבינים שזה די חרטא, חוץ מחברה אחת ששמרתי איתה על קשר בתיכון, אין ממש מעבר. והערך חברות שלי גבוה מאוד ברשימת הערכים
אבל אנשים לא יודעים לשמור על קשר
וזה גם אינדיבידואלי באנשים שאיתך, יכול מאוד להיות שאתה תהיה עם חברים שתקח לכל החיים.
לכל אחד זה אחרת