דתיים אני שוקלת לצאת בשאלה, מה אתם חושבים שכדאי שאעשה?

אוקיי אז החיים שלי הם זבל
עושים עליי חרם, אני לא בקשר עם כל המשפחה שלי (חוץ מההורים) בגלל שאני לא רצוייה וגם לחגים הם בחיים לא הזמינו אותי
אני פשוט לא רצויה באף מקום אני ממש רצינית
פשוט מרגיש לי כאילו ה' רוצה את ההכי גרוע בשבילי, החיים שלי מחמירים ככל שאני גודלת
אני גם כנראה עוברת לגור אצל אבא שלי שאני לא בקשר טוב איתו בכלל (בגלל שאני גם לא רצוייה אצלו) וחגים אני אפילו לא חוגגת.. יש בכלל טעם לצאת בשאלה? אני לא יודעת אם אני בכלל נחשבת דתייה
אני תמיד מנסה להיות חיובית ולהגיד לעצמי "ה' אוהב אותי" אבל מה הפואנטה כאשר אני בעצמי לא מאמינה לזה? אני רוצה לחיות, כיף לי לחיות פשוט המציאות שוברת אותי ממש