דתיים, אם הילד שלכם ירצה לצאת בשאלה איך תגיבו?

אזרוק אותו

אני יגיד לו שאני אוהב אותו איך שהוא

שאני אוהב אותו, ושזה כואב לי
ואני רוצה שהוא ידע שזה כואב לי
לא כדי שיהיו לו ייסורי מצפון
שידע שפשוט אני אוהב אותו, ברמה שכואב לי שאני חושב שהוא משהו שלא טוב

ואני אכוון אותו, ואתן לו מה שהוא צריך בשביל לעבור את זה

מאוכזבת מאוד
אקווה שהוא עדיין ישמור את המסורת ואת הערכים ושלא יעז להתערב בחינוך האחים שלו.

יש מצב שאצטרף אליו

אממ
אני כעיקרון אומנם לא דתייה אבל עד לפני שנה ניסיתי להתחזק ורציתי להיות דתייה, היום קצת פחות אבל אם היית שואלת את אני לפני שנה-

חד משמעית הייתי תומכת בו בזה, אני לא הייתי רוצה להתערב לבן שלי בחיים ובאמונה שלו, ובסופו של דבר העיקר שזה עושה לו טוב והוא מרגיש שלם... ממש לא הייתי מגרשת אותו מהבית הוא עדיין הבן שלי ועדיין חלק ממני, וכאלה שמגרשים מהבית את הבן שלהם בגלל זה- כנראה הוא מעולם לא היה באמת הבן שלהם בתוך הלב.

בנוגע לתגובות הקודמות שלי
מה שהתכוונתי:
אני, בתור חילוני - עם הבן שלי ירצה להיות דתי,
יכול מאוד להיות שאצטרף אליו לשמור שבת.
אני בכל זאת שומר כשרות כרגע וניסיתי כמה פעמים לשמור שבת

ישלח אותו לאימוץ

לא יוצאים בתשובה
חוזרים בתשובה

אני חילונית
אם הוא יאמין באלוהים וישמור שבת וזה אז מכבדת
אבל אם הוא יהיה חרדי כנראה שלא נשמור על קשר
סורי

לא גזענית
הם גזענים
מפלים בין גברים לנשים
לנשים אין זכות להביע את עצמן
מזעזע החברה הזאת

אני לא אמנע ממנו את זה.
אני אולי אנסה להסביר לו וכזה, אבל אם זה מה שהוא החליט אין לי איך לשנות את דעתו, אני מאמינה שגם אם הוא יתרחק הוא ימצא בסוף דרך להתקרב וזה רק עניין של זמן. זה לא יעזור שאני אכפה עליו את זה כי כפייה=התרחקות ופרנציפ, אז בשביל מה? הוא יהודי, הוא ימצא את הדרך חזרה לאבא שבשמיים. (יצא לי קיטשי רצח אבל כן)

אין לי בעיה שיחזור בתשובה
כל עוד הוא מצא את הדרך שלו אני אהיה מאושרת

מאוכזבת

בהתחלה שהייתי צעיר חשבתי שאני ממש יהיה עצוב ויכאב לי מאוד
אבל אז הבנתי שזה לא עובד ככה, ושזה לא בחירה שלי אז אני חושב שאני יתעלם מזה ויאהב אותו כרגיל

כל האנשים שלא מקבלים את זה...זה כמו להכריח מישהו להיות דתי...לא הייתם רותים שהדת תיהיה מורכבת רק מאנשים שבאמת אוהבים את הדת? ולא כאלה שמכריחים אותם...?

עם הילד יצא בתשובה אני מצטרף אליו לשמור שבתות (אני חילוני)

זה יהיה קשה אבל אני יתמוך בו תמיד לא משנה מה, זה לא אמור להפריע כלכך כי הוא עדיין הילד שלי

זה יהיה בסדר מבחינתי
זה הבחירה שלו
אנשים פה מגזמים הוא הילד שלכם

אתמוך בו

וןאו,שבורה זה קשה רצח ,אין לתאר איזה שברון לב זה,את מרגישה כאילו נכשלת בחינוך (למרות שלא באמת כי בסופו של דבר לכל אחד יש תדרך שמתאימה לו ,ולא לכל אחד זה מתאים) אבל וואי למה את שואל השאלה!?

וח ח אהבתי שאתם רואים רק את ההורים ,השם מאוכזב לא פחות..

זה כמו שהבן שלי יצא מהארון (סלחו לי..)

יגיד לו שאני אוהבת אותו כמו שהוא וזהו

זה יהיה מאוד קשה ועצוב

אני אכבד את ההחלטה שלו ואגיד לו שאני אוהבת אותו לא משנה מה

אתאכזב ממש אבל בחירה שלו מה נעשה.. אנסה לעצור את זה אבל

מה אכפת לי שיעשה מה שהוא רוצה

אני אהיה נגד אבל בחיים לא אראה לו את זה. אם הוא חושב ככה עדיף שהוא לא יראה שאני מאוכזבת.

שיעשה מה שירצה כל עוד זה לא פוגע בו או בסובבים שלו(: כמובן שאתמוך בכל דרך שיעשה

בתור מישהי שיוצאת בשאלה קצת מגעיל התגובות הרעות פה אתם לא ממש יודעים איך זה לעבור את זה כשההורים שלך לא מקבלים אותך ואתה לא יכול להרגיש בנוח איתם ובגללם הגעת לאן שהגעת אבל לשאלה אם יהיה לי ילד שירצה להיות שונה ממני ולא משנה באיזה דרך אני מקבלת ולעולם לא אתן לו להרגיש לא רצוי בגלל מי שהוא לא הייתי רוצה דהוא יזייף את עצמו. ובטח לא מפחד

^כי את כמוהו...ולמה בגללם? הם בחרו בשבילך?

יש הוכחות שהשם קיים וזה לא רק יהודים מאמינים בזה, גם גוים וכל מי שאת לא רוצה

אהיה לי קשה ועצוב אבל אקבל אותו כמו שהוא

אני כמו מי? למה בגללם??? אם זה לא היה בגללם לא הייתי אומרת שזה לא בגללם וכן הם בחרו בשבילי ואם אני יהיה אני לידם כנירא שהם יעיפו אותי לא כניראה (הם עשו את זה)

זה יהיה קצת עצוב אבל הוא הילד שלי אז אני מתנהג אליו כרגיל

אעשה כל מה שאני יכולה בשביל לשכנע אותו אבל בסופו של דבר הוא מספיק חכם (הגנים ממני:)) בשביל לעשות החלטה לעצמו

אני לא יכולה לחשוב שהורים הם רעים אולי הסגנון שלי שונה,אני דתיה ,ואין לי בכלל בעיה בצניעות ברוך השם,ןלכן קשה לי להבין את הבנות בכללי שמתקשות בצניעות אבל מה אני אגיד לך גם אם קשה אל תרפי תעשי שריר,זה שזה קשה לא אומר שזה בלתי אפשרי, anyway,בהצלחה ותעשי מה שטוב לך
האא ו את כמו הבן שלך (נניח ) כאילו יעני את אומרת אני הייתי מקבלת אותו ,כי את באותו המצב שנניח הוא היה

יהיה לי קשה קצת
אבל יבין אותו כאחת שעברה תהליך דומה ויקווה שרק יהיה לו טוב ושיחזור וישעה מה שטוב לו ויהיה מאושר
ותמיד תמיד יאהב אותו בכל מחיר

מהאכפתלכם

אני בוכה אהבתיי

אני אכבד את זה גם אם יבחר להיות דתי וגם אם יבחר להיות חילוני כי בסופו של דבר זה בחירה שלו ואני אוהב אותו לא משנה מה

בתור אתאיסט..
שיעשה מה שבא לו באמת.. אם הוא ירצה לחזור בתשובה אני אתבאס קצת אבל כל עוד זה עושה לו טוב אני אתמוך בו ואעזור לו

אנתק קשר

אגיד לו להתראות

איכ מגעילה^

אני גם ככה לא רוצה ילדים ^ 3>

מה שירצה שהיה אבל בלי הגזמה

אם הילד שלי יחזור בתשובה, אני אקבל את זה.

^^^סליחה אני פשוט לא מוצא.. מי שאל?

יהיה לי עצוב ואני גם אהיה מאוכזבת
אבל זה בחירה שלו ואני לא יכולה להכריח אותו
רק שלא יתערב בחינוך של אחים שלו ושישמור על המסורת והערכים

מאוד מאוכזב.. אני יבכה ולא אאמין, אבל אני יאהב אותו.. הוא הבן שלי

אחבק אותו חזק חזק
ואגיד לן שהלוואי שהייתי יכולה להיות כמוהו.

רק עניתי^^ חיח ביי

לא הבנתי מה בדיוק העוול בלחזור בשאלה/תשובה?

^^העובדה ששמת אנונימית מוכיחה שאת יודעת שזה דבר רע..

לגמרי הייתי תומכת בו. זה החיים שלי ואחרי גיל מסויים זה הבחירות שלו מה לעשות בחיי.

^^^אין שום בעיה בזה.. יש אנשים רעים שלא מסוגלים לקבל מי שלא כמוהם אפילו אם הוא הבן שלהם..

יהיה לי קשה

אבל בסופו של דבר זה בחירה שלו במה הוא מאמין ולאיזה כיוון הוא רוצה ללכת

העקר שיהיה לו טוב ושבתור אבא הילדים שלי תמיד יהיו מחוברים אליי

אתן לך את ההתייחסות שלי- כולנו בעלי תשובה, וכל בעל תשובה בשלב שלו, זה עדיין לא יכול לשמור שבת, זה עדיין לא. יכול לקום לתפילה, זה עדיין לא יכול לשים כיפה, זה עדיין לא יכול בכלל להאמין, וזה עדיין לא יכול ללמוד 20 שעות ביממה, רק 18 שעות (זו החצנה להכליל בזה אפילו את גדולי הדור).

אני לא יודע אם כשזה יהיה הילד שלי אוכל באמת להתסכל בצורה הזו לחלוטין, אם אוכל להוציא זאת מהכוח לפועל, אבל אני רוצה להאמין שכך אגיב.

אומר את האמת- יש פה אנשים שאני מדבר איתם, שכואב לי עליהם, בעבר אפילו הייתי מתפלל עלה הרבה מהם, לפעמים גם מתענה יומיים או יומיים וחצי מרוב שהיה לי כאב עליהם (תענית מועילה לתפילה, לא שזה באופן של תענית ואבלות ח"ו, אלא ץץתענית לקבלת התפילה עליהם, הייתי רואה בזה בעבר הרבה תועלת כלפי כאלו שנחלשים בדת או יוצאים בשאלה), והם אפילו לא הילדים שלי, השתדלתי לדבר איתם בצורה מכילה, ולשמור את הכאב לעצמי.

אבל אחרי הפסקה מפה פשוט שיניתי גישה, באופן שפחות יכאב לי, אני לא יודע אם זה דבר טוב, ואני לא יודע אם זה יעזור לי גם כלפי מישהו שהוא מחלצי, כי אם זה יכאב לי, יתכן שאני עוד אתענה עליו עד שאמות, רק מרוב הרצון שהתפילות עליו יתקבלו, גם אם אני לא רשאי לכך...

אבל אני מקווה שאוכל להתייחס אליו באופן של 'כולנו בעלי תשובה, מהאתאיסט שעדיין לא מאמין, ועד גדול הדור'.

אני אחבק אותו, ואני אגיד לו שלא משנה מה הוא יבחר להיות או מי הוא באמת, אני אוהב אותו.
כי זו המשמעות של אהבה בין הורה לילד שלו בעיני, גם אם לא תמיד מסכימים, גם אם לפעמים רבים ונפגעים - עדיין אוהבים.

אני חילוני אם הבן שלי רוצה להיות דתי יאללה בכיף לו

אני חילוני
ואם הוא יחזור בתשובה אז פשוט אני אקבל אותו, שהוא יאמין במה שהוא רוצה

בתור חילוני לא היה לי אכפת אם הבן שלי דתי

אני ילמד אותו לחשוב בחשיבה ביקורתית אז הייתי שואל אותו מה שיכנע אותך אם עוד טיעון אם קשל לוגי מסביר לו את הטעות ואם טיעון נכון חוזר איתו(אם לא חשוב לו האמת זה בעיה אחרת

אני אהיה מאוכזבת ממנו....
אבל אני אנסה לעזור לו ולהחזיר אותו בתשובה...

^כלכך

לדעתי דת זה לא כפייה ואם אחד הילדים שלי ירצה לצאת בשאלה אני לא אגיב מקווה שלא אגיב בצורה קיצונית, אם אני אשאיר אותו בכוח בדת בסוף הוא לא ירצה להישאר בדת. יהדות זה משהו שבא מעצמך, מהלב ולא ממישהו שכפה עליך את זה

^לא אני לא אכפה,כי זה ידרדר ...אבל וואי נראלי אני לא אוכל ואשתה מהצער

האחיין שלי גם סוג של איבד את הדרך

אבל הוא בחר בלב שלו בסופו של דבר

זה יהיה קשה אבל זה בחירה שלו בסופו של דבר וזה צריך לקרות מרצונו

אני דתיה,
ואני יכבד את זה שזה מה שהוא רוצה, בסופו של דבר גם אם אני לא יסכים זה לא מה שימנע ממנו
לצאת בשאלה,
ועד אז הןא יהייה בן אדם בוגר, שיעשה מה שבאלו, אנערף

אם אתם מתכננים להעיף את הילד שלכם אם הוא לא יצא באותה דרך שתכננתם,אל תביאו ילדין

זורק אותו לים.... סתם , בחירה חופשית זה הדבר, אין כפייה.

אני אסביר לו למה לא כדאי לו אבל גם אם הוא ירצה לצאת בסוף אני לא אכעס ואני אקבל אותו ככה כי אני יודעת שזה מעצבן רצח שאתה לא יכול לספר דבר כזה להורים שלך רק בגלל הפחד מהתגובה שלהם

אני תמיד אוהב אותו כי הוא הבן שלי אבל בכול זאת אני אבקש מימנו לכבד למשל כשהוא בא לשבת או משהו כזה ( אני דתיה)

לא הבנתי ראיתי שמישהי פה כתבה שחרדים מפלים בין גבר לאשה
נשמה שלי זה מתוך צניעות לא משום כוונה אחרת.
וגם רוב הנשים בחברה החרדית תומכות בזה, אחרת הן לא היו חרדיות.
ולשאלה- אני הייתי מסבירה לו שצריך לעבןד את ה' מתוך כוונה שזה הדבר הנכון ולא מתוך השכר או העונש, אז יש אנשים שזה לוקח להם זמן.. הייתי מנסה להסביר לו ולכוון אותו ובסופו של דבר הוא יעשה מה שהוא רוצה והזמן יעשה את שלו.אבל בחיים לא אעיף אותו מהבית.

אתבאס ואקווה שהוא ימצא בעצמו מתישהו את הדרך הנכונה
זו בחירה שלו, לצאת נגדו לא עוזר לאף אחד, זה משהו שצריך להגיע אליו לבד..

אני אתמוך בילד שלי במה שירצה, גם אם יהפוך לרב

אני ינסה גם להתחזק.
אני באה ממשפחה חילונית ואני רוצה להיות מסורתית שאגדל אז אני יעזור לו

כל אחד בסופו של דבר יחיה איך שהוא מאמין. לא חושבת שהמשפחה אמורה להכריח את הילד להיות כמוה

אם הילד שלי יחזור בתשובה אנסה להצטרף אליו בתור חילונית (יחסית מסורתית שומרת כשרות ולפעמים גם שבתות, אם אני זוכרת להתפלל מתפללת..), אם לא אחזור בתשובה עד שיהיו לי ילדים
יותר מאשמח להתקרב לדת יותר ממה שאני קרובה אליה כרגע..
אבל אם עדיין לא אהיה קרובה לדת כל כך אני יותר מארצה להצטרף אליו!!

^יפה, שאת תומכת ואת מסוגלת לנסות.
מעניין אותי אם דתי היה מנסה להבין קצת חילוני...

אני אדבר איתו על זה אני אראה אם זה ספקות באמונה או שמא הוא צריך חיזוק בעבודת ה.

אני אהיה עצובה אבל אני לא אכפה עליו את הדת לא חושבת שזה שווה את זה אם זה לא בא מהלב

^ תשובה הגיונית.

אני אקבל תילד שלי כמו שהוא אי אפשר להביא ילדים ולצפות שהם יהיו כמונו צריך לקחת את כל האופציות בחשבון בסופו של דבר זה הילד שלי לא אני ומי שחושב שצריך להעיף אותו מהבית או לאידעת מה אתם עדיין לא מוכנים לילדים סליחה

אני ארצה לשמוע מאיזה מקום זה מגיע ואבהיר לו שלא משנה מה הוא יעשה אני אוהב אותו תמיד.

אם הילד שלי היה רוצה להיות דתי הייתי ממש מופתעת יותר מכועסת
שיעשה מה שטוב לו אבל אני לא הייתי מוציאה את כל הלא כשר מהבית ומתחילה לשמור שבת איתו
מנה סתם לא הייתי בטלםון מול הפנים שלו בשבת והכל אבל לא הייתי מצטרפת

בחירה שלו
אני לא אתמוך. בזה אבל זה גם. תלוי אם. זה לא לשמור שבת וכאלה אז בחירה שלו אבל אם זה התבוללות. ואכילת לא כשר אז אני אתנגד כמה שאני רק יכול

זה יהיה לי מאד קשה אבל בכל מיקרה זה הילד שלי והייתי מקבלת אותו לא משנה מה.
להכריח ילד לדת יגרום לו להתרחק עוד יותר ואפילו לצלק, אז עדיף שזה יעשה בטוב ולקוות שהילד ימצא את הדרך חזרה, מה שבדרך כלל קורה.

אוהב אותך כמו שאתה
לא פוטר אותך מצבא

אקבל אותו לא משנה מה

בכנות הייתי מגיבה בצורה מאוד מאוכזבת אם המצב היה הפוך

אם היו לי ילדים והם היו רוצים להיות דתיים ולא משנה מאיזו דת אני פשוט הרגיש מאוכזבת טיפה הרבה
אבל אני אנסה לתמוך כמה שאני יכולה כל עוד הם לא הופכים להיות קיצוניים מידי
ואם הם יהפכו לקיצוניים אז אני לא יוכל לתמוך בהם בלב שלם כי זה כבר נוגד את העקרונות שלי כבת אנוש

וואי תרגעו יש פה כמה שהגיבו מחריד, איזה כת

תמיכה זו התשובה היחידה לשני המצבים.
לגרש מישהו בגלל שהוא מאמין/לא מאמין זה לא נכון.
אפילו הרבנים החרדים שהבנים שלהם חזרו בשאלה (לפי ממה שמעתי משל רב אחד שנחשב מאוד חיצוני תמכו בילד).

אני כחילונית אחגוג עם הילדים שלי ואלמד אותם על היהדות, זה חלק מהתפקיד שלי כאם שמורישה לילדיה את הזהות היהודית ולדעתי זה לא קשור לאמונה עצמה באלוהים.
אני יהודיה וחילונית, לא מאמינה באלוהים בשלב זה בחיי ועדיין אני חובשת עליי שרשרת מגן דוד, שומרת כשר, חוגגת את החגים עם המשפחה ונושאת איתי בתיק תהילים ואת ספר הזוהר.
אם הילד שלי ימצא את עצמו מאמין ורוצה להתחזק באמונתו כמובן שאני אתמוך בו.
כל עוד הוא לא מקצין לשום כיוון שלא בריא לו, בין אם זה קיצונות בדת או אנטי-דת, אני אתמוך בו.