אני חושבת לאשפז את עצמי

היי בתור מישהי שהייתה מאושפזת ולא מרצון אני לא ממליצה לך. נסי לדבר עם ההורים שיביאו לך פסיכולוגית כי הנזק שהאישפוז גורם קשה יותר לצאת ממנו. תכתבי לי בפרטי ואנסה לעזור

שואל השאלה:
איזה נזק זה עושה?

תלוי בת כמה את. בעיקרון כרגע הצבא לא מסכים לגייס אותי ושלחו אותי לפנימייה גם ובכללי זה נורא קשה פיזית להיות במחלקה זאת הייתה התקופה הכי קשה שעברתי כל החיים. אני ילדת "רווחה" כביכול ויש לי המון חומר להשלים מהביהס

שואל השאלה:
גם אני ילדת רווחה

רוב האשפוזים הם בכפייה, ברגע שאת חותמת על הסכמה לאשפוז הם יכולים שלא לשחרר אותך, לא רק פורמלית, פיזית

עדיף לך כנראה שלא תקבעי פגישות לפסיכולוג ותמצאי חברים טובים לדבר איתם על זה ולהשקיע במטרה ותחביבים

האחד, פסיכולוג זה דבר אחד, אשפוז זה עניין אחר.

היי
כל הכבוד שאת משתפת במצבך ופונה לקבלת עזרה מקצועית.
הרבה אנשים עוברים משברים קטנים בחיים ומרגישים בדיוק כמוך, את לא לבד !
כדאי שתדברי עם עובדת סוציאלית שמלווה את המשפחה ומכירה אותך טוב ותוכל להמליץ גם על פתרונות נוספים,
כמו פנימיות טיפוליות למשל, שיכולות לסייע לך להתמודד עם הקשיים באופן פשוט ונעים יותר מאשר אשפוז בבית חולים.
במיוחד כשאת מרגישה ככה עכשיו, חשוב להתמקד בכל מה שגורם לך אושר והנאה ולהקיף את עצמך באנשים שעושים לך טוב
ולשתף בתחושות.
שיהיה בהצלחה ומאמין בך !

שלום לך יקרה

נשמע שאת עוברת עם עצמך תקופה מאתגרת ומורכבת, את תוהה מה תהיה הדרך הנכונה כדי לקדם את עצמך, כדי שהדברים יהיו טובים יותר. עלית לכאן עם התהייה הזאת, וזה כל כך לא מובן מאליו

ספציפית לשאלתך, ניתן לברר עם רופא המשפחה שלך את התהליכים, ובכלל הוא אולי יוכל לעזור לך בהפניה הראשונית המתאימה עבורך

אני מתנדב בעמותת סהר, ויש לנו צ'אט אנונימי ובטוח שבו תוכלי לשוחח, לשתף, ולפרוק מעט מאשר על ליבך. מצרף את הלינק לצ'אט של העמותה

שלך, במסעך הארוך והאמיץ לעבר הרוגע והמנוחה
מתנדב סהר