אתם ממליצים על לאשפז את עצמי?

לכולם יש תקופות קשות... אל תתיאשי כל כך מהר

כן, תתאשפזי. ותמצאי מקום שתאהבי יחסית.

כן. זה מדהים שאת חושבת על זה בכלל ובבקשה תעזרי לעצמך

שואל השאלה:
מה זאת אומרת למצוא מקום שאני אוהבת?^^^ מאיפה לי לדעת וברגע שנכנסים אז זהו

אבל זה לא מפחיד?? שמעתי סיפורים מאנשים שזה עשה להם רע ובכללי עוד יותר קשה לי להיות בסביבת אנשים

יש מקומות שונים לאישפוז.

לא

שואל השאלה:
אפשר לשאול למה אבל?^

תקשיבי אני מבינה אותך באיזשהו מקום כן לכולם יש מורדות בחיים וזה קשה ומייאש אבל אפשר לנצח את זה ויש הרבה כלים שאפשר להיעזר בהם כדי להתמודד עם הקשיים כגון למצוא סביבה שנוח לך איתה, אנשים שאת מרגישה בטוחה לשתף אותם ולפתח תחביבים שיעסיקו אותך במקום לשקוע בייאוש.
בסוף הכל חולף והתקופות הקשות מחשלות אותנו! יהיה בסדר❤

אני ממליצה קודם פסיכולוג או מישהו מקצועי, יש אפילו את ער"ן או סע"ר.
כדי לך מאוד לצאת מעצמך ולעזור לאחרים, בני אדם שקועים בעצמם ואז קשה להם, אבל כשהם יוצאים מעצמם ומתרכזים באחרים, הם מרגישים יותר טוב.
מנסיון.

הכל יהיה בסדר כל עוד תאמיני בזה, שום דבר לא נשאר קבוע ודברים משתנים.

אנונימית יקרה,
נשמע שאת בצומת ומתקשה לבחור את הכיוון. כאילו שהדרך חסומה ואת מנסה בכוחות אחרונים למצוא מוצא. אני שומעת את הצעקה החרישית והרצון להפסיק את תחושת הסבל איתה את מתמודדת. כמה זה ודאי מייאש. אני לא יכולה לתאר לעצמי כמה קשיים ודאי עברת שגרמו לך להרגיש את כאב ההתשה הנפשית. או אפילו האם את מתמודדת לבד או שיש מי שמלווה ותומך בך? הורים? טיפול כלשהוא? חברים?
ובתוך הכאוס את שולחת יד וירטואלית ומבקשת עזרה. כמה שאת מודעת ומלאת אופטימיות ותקווה.
אני מתנדבת בסה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ואני מזמינה אותך לצ'אט האנונימי שלנו, שם תוכלי לשתף את המתנדבים ולקבל מענה חם, תומך ולא שיפוטי ואולי למצוא הקלה לתחושת התסכול והבדידות וביחד לחשוב על הצעדים קדימה.
שלך,
מתנדבת סה"ר