קצת מוזר, אבל אני סוג של, איך אקרא לזה,... 'קאוגירל', עושה הכל בשביל כסף...
אז הייתי באיזה מגרש טניס עם משהו שנראה כמו אוהל בטקס נישואים של זוג עשיר, בא אליי מישהו ושאל אם אני רוצה לרקוד, אנל עניתי לו "ריקוד זה משחק מסוכן." חשבתי שזה יהיה אחד מהדברים האלה, עכשיו אני יודעת שלעולם לא אוהב שוב.
יש לי קצת טריקים בשרוול, צריך להיות אחד כדי לזהות אחד, וזיהיתי, הוא היה קאובוי כמוני. הוא אף פעם לא רצה אהבה,רק כסף ומכוניות יקרות, אומר לאנשים העשירים מה שהם רוצים לשמוע והם שילמו על זה! אבל אני אתאהבתי בו, ידעתי שאני אשלם על זה.
והשלדים בארונות של שנינו הרסו אותנו, הזקנים שהונאתי שהיו בטוחים שאני האחת, הנשים שדיברו על מתי הוא חלף על פי העיר שלהן, כל זה היה לפני ששכחתי מזה.
אבל אז הוא נישק אותי, אני הרגשתי ככ טוב עם זה, אבל משהו הרגיש לי ממש לא אמיתי, גם אם זה היה מזוייף, זה תמיד יהיה הרמאות המתוקה ביותר שחוויתי.
אז כן, הוא היה קאובוי, כמוני. ואני לא אוהב יותר לעולם.