אני מרגישה את עצמי קורסת נפשית (פריקה,אם קשה לכם אל תכנסו)

אני בת 12,לפני חצי שנה התחילה להיות לי אנורקסיה, הרגשתי רע עם עצמי ועשיתי דברים שילדה בת 12 לא אמורה לעשות לעצמה.
עם הזמן הדיאטנית שלי הוציאה לי הפניה לאישפוז,לשמחתי התור שלי עדיין לא הגיעה.
לפני כמעט שלושה חודשים אני עברתי את השביעי לעשירי, אני גרה בשדרות כך שאני חטפתי קשה את המכה הזאת, לאח שלי ואבא שלי לא היה נשק אז הם נאלצו להשתמש בסכינים גדולים כדי לתת לי ולאמא שלי לפחות טיפת ביטחון בזמן שהמחבלים מנסים לפתוח את הדלת של השער, לא היה לנו קליטה בטלפונים ודיווחו עלינו כנעדרים
. נאלצנו לברוח מהעיר שלנו עוד בזמן שהיה שם מחבלים, ראיתי את הדם,הגופות והרכבים ההרוסים פזורים ברחובות, ברחנו למשפחה למרכז למשך שבוע ואז פינו אותנו לאילת ונשארנו שם במשך חודשיים וחצי.
אני לוקחת כדורי פריזמה במשך יותר מחודש, החיים קשים לי כלכך, אני עייפה, החיים ניצחו אותי סופית, גם בהפרעת אכילה שלי וגם בשביעי לאוקטובר, מאז ההתקפי חרדה שלי גוברים יותר ויותר.
אם קראתם אפילו חלק קטן מזה, אין לכם שמץ של מושג כמה אני מודה לכם.