אני מרגיש בודד *פריקה קצרה*

אני מרגיש שרק בספרים שאני כותב אני מתקיים, שבחיים האמיתיים אני צריך שמישהו יבוא וישנה את המציאות.
ואני מנסה לשנות אותה בעצמי, אבל אני מרגיש חלש, שאין לי יכולת.
זה בדברים הקטנים, אני מתמודד עם חרדות (אני מאובחן אם זה משנה) ורק האוזניות באמת עוזרות לי להתגבר, אז אני עם אוזניות כל הזמן ועכשיו אני לא מוצא אותן.
אז בגלל זה לא הלכתי ללימודים היום, וזה לא כי "יצאתי מפרופורציה" זה בגלל שזה הדבר היחיד שעוזר לי להיות בבית הספר ובכלל לכל מקום שאני הולך.
אבא שלי טוען שאני אשם במצב שלי, הוא אומר שאני תכננתי לא ללכת לבית ספר, וזה באמת באמת לא נכון.
קשה לי, אני מרגיש שאף אחד לא מבין אותי ושאף אחד לא רוצה לעזור לי.