אומרים שיחזור לשלום או בשלום? ולמה

במקרא רגילה הברכה 'לך לשלום', למשל בדברי עלי לחנה "לְכִי לְשָׁלוֹם וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת שֵׁלָתֵךְ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמּוֹ" (שמואל א א, יז), אך יש גם 'לך בשלום' (שמואל א כט, ז; שמואל ב טו, ט). החילופים בין אותיות היחס ב' ול' מוכרים גם במקרים אחרים, כגון 'בלא' ו'ללא', 'באחרונה' ו'לאחרונה', 'קָשׁוּר ב־' ו'קָשׁוּר ל־'. גם בביטוי אחר שבו המילה 'שלום' יש חילוף כזה: 'שאל בשלומו' ו'שאל לשלומו'. נראה אפוא ששתי הברכות 'לך לשלום' ו'לך בשלום' מכוּונות לעניין אחד, ובעיקרון שתיהן טובות גם בימינו.

(האקדמיה ללשון העברית)

אתר ישיבה

כבר חכמים בגמרא עסקו בשאלתך וקבעו (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף סד עמוד א): "אמר רבי אבין הלוי: הנפטר מחברו אל יאמר לו לך בשלום, אלא לך לשלום. שהרי יתרו שאמר לו למשה (שמות ד') לך לשלום - עלה והצליח, דוד שאמר לו לאבשלום (שמואל ב' ט"ו) לך בשלום - הלך ונתלה".

וטעם הדבר שההולך בשלום הרי הוא סבור שהוא הולך במקום שיש בו שלום, אולם הדרך היא מקום הסכנה, ולא ידע להזהר ממנה. אבל ההולך לשלום הוא זה היודע שהדרך היא במקום הסכנה, ואנו מאחלים לו שיגיע למקום שיש בו שלום.

וכמובן שאין מדובר כאן רק על שביל ודרך בין כפר לעיר, אלא על דרכו של האדם בעולם. האדם צריך לדעת שהדרך שהוא צריך לעבור אינה תמיד דרך של שלום, ויש הרבה מאבקים לאדם במהלך חייו, אך אנו מאחלים שסופו יצליח להגיע אל השלום, כלומר, אל השלמות.

בשלום