דתיים, שאלה דחופה!

שיש נסיונות בעולם, והכל לטובה
דרכי ה נסתרות

ויש אנשים שלא מאמינים בזה

הם פשוט מביאים את הסיבה הזאת כתירוץ לפעמיים לדעתי, אני לא באמת יודעת אבל.
יש מלא אנשים שיצאו מהדת כי ה כיביוכל איכזב אותם (אני לא מזלזלת אני אפילו מבינה) אבל לדעתי זה סוג של הקטע בחיים, לחפש את עצמך לצאת ממקמות ולחזור אליהם ושוב ושוב ושוב

למה רק דתיים? זאת שאלה תיאולוגית ידועה.
ולגבי הלא מאמינים - כנראה שזה נוצר מפירוש לא נכון של האל המונותאיסטי.

אם היה רק טוב בעולם היה כפירה רצינית
כשהשם מביא לאדם איזשהי צרה קודם כל זה ממתק את הדינים ואת החטאים כי הוא סובל
ודבר שזה מה שנראה רע לאדם באותו רגע יכול להיות שבטווח הארוך זה לא רע ודברים טובים מאוד יקרו
לכן צריך תמיד להגיד תודה על הכל ולהאמין שהכל קורה מסיבה ולטובה

בתור נכה, מודה על כל רגע הכי קטן אפילו וכן גם על הרע! כל ה"רע" שקרה לי למדתי מזה לקח לחיים באמת זה בסך הכל הדרך שלו לחנך אותנו אנחנו הילדים שלו וכן טועים כי אנחנו בסך הכל בני אדם לא מושלמים אבל בסוף תמיד חוזרים לאבא שבשמיים הכל לטובה

כי הם לא למדו דבר בחייהם
הרי מי שלמד ברור שלא יכפור

אז כשלא לומדים יש שאלות, מה הפלא

ואני לא מושלמת גם לי יש רגעים שקשה לי אבל מתחזקים ועוברים את זה
הקדוש ברוך הוא
הוא טוב

לא חושבת שהוא רע אבל גם לא חושבת שהוא טוב
זה לא "מישהו" שאפשר להאשים
אני אישית רואה את זה "כאנרגיה עליונה"
וברור שיש תקופות טובות ויש רעות
כל דבר קטן שקורה הוא משמעותי וגורם לשינוי דבר בעולם

זה תפקיד היצר הרע
אבל יצא לי לדבר עם כמה פה שאמרו שבורא עולם רע ואז שאני מסביר למה הוא טוב הם אומרים קודם תוכיח שהוא קיים... היצר הרע מביא לכולם תירוצים כמה שיותר ומנסה כמה שיותר להפיל אותנו ולגרום לנו לחשוב רע ולעשות רע.
(אם מי שדיברתי איתו קורא את זה אל תעלב)

תני לי לגלות לך שגם בתור דתי ומאמין אפשר להרגיש דברים דומים. שכר ועונש זה עניין מורכב וזה לא שאם אדם הוא טוב אז יהיה לו בהכרח טוב בעולם הזה, צדיק ורע לו רשע וטוב לו.
כשמישהו נמצא בתוך מציאות חיים נורא קשה או רואה רוע בעולם, טבעי שהלב קצת נשבר. אם אנשים לא היו מאמינים בלב שאלוקים טוב הם לא היו מצפים ממנו להתנהג בצורה שהם חושבים שהולמת את הטוב. הטוב הפרסונלי שונה מהטוב האלוקי וזה יוצר פער ואז יכול גם ליצור ריחוק.