13 תשובות
כדי להתגבר על חרדה חברתית צריך לפתח ביטחון עצמי.
זה לא קל אבל לגמרי אפשרי.
כשאת נפגשת עם אנשים אחרים, מה אתה חווה, מה אתה מרגיש?
ספרי לי קצת.
האם אתה מרגיש שאתה פתוח מספיק או סגור?
האם אתה מנסה להיפתח?
ספרי לי קצת כיצד החרדה שלך מתבטאת
תודה רבה על התשובה, אכתוב כבר את תשובתי.
אספר לך בקצרה על החרדה החברתית שהייתה לי.
כשהייתי בכיתה ח, ניתקתי קשר מכל היסודי כך שנשארתי לבד לגמרי.
בחופש הגדול הכרתי 2 בנות מהבניין שלי, לא נפתחתי אליהן בחיים והייתי סגורה, כנראה שזאת הסיבה שהן רצו להתרחק ממני בתיכון.
בכל אופן, הלכתי לתיכון שהן הלכו אליו בתקווה שהן ישארו לצידי כי בכל זאת, אין לי עם מי להיות ואני מפחדת ללכת לבד.
ביום הראשון ללימודים התחלתי להרגיש חרדה שמשתלטת עליי באוטובוס, הייתי כל כך לחוצה וכך זה בעצם התחיל
באותו הזמן, סיפרתי לאנשים מהאינטרנט על מה שעובר עליי והם ישר הסיקו שזו אכן חרדה חברתית.
הכנסתי את הנתון הזה לראשי ובכך הרסתי לעצמי את הסיכויים להשתלב.
הסתרתי את הפנים שלי עם מסכה של קורונה ואף פעם לא הורדתי אותה, אפילו לא בשביל לאכול.
כל הפסקה הייתי הולכת לבכות בשירותים וכשהייתי צריכה לאכול משהו, הייתי הולכת לחצר במקום שאף אחד אחר לא היה נמצא בו, זו הייתה הפינה שלי.
זה היה סוג של אוצר.
כל פעם שניסיתי לדבר עם אחרים, נכשלתי.
אף פעם לא שמרתי על קשרים ארוכים ואף פעם לא הצלחתי להוציא הגה מהפה.
כולם בכיתה ריחמו עליי, אפילו המחנכת שלי.
בכל אופן, הייתי בורחת מבית הספר וכמובן מתנהגת בצורה שבה אחרים לא הבינו מה פשר ההתנהגות שלי, הייתי חווה התקפי חרדה והייתי מבריזה המון.
אבל לא מדברים עליי, מדברים עליך ולכן אתייחס מהחוויה האישית שלי.
איך מתגברים על חרדה חברתית זו שאלה גדולה.
לצערי, אי אפשר להתגבר על חרדה חברתית בצעד גדול, השאלה שצריכה להישאל היא איך להתגבר על חרדה חברתית בצעדים קטנים.
אז כמובן שאענה על השאלה השנייה כי היא ריאלית יותר.
*אני ממליצה*
נתק קשר מכל בן אדם שעושה לך רע, שרק גורם לך להרגיש בודד, שמוריד אותך.
סביבה רעילה יכולה להזיק במקום להועיל.
אני ניתקתי קשר מאותן החברות כי ביום הראשון הן עזבו אותי, העדפתי להיות לבד מאשר להיות עם אותן הבנות.
מצא סביבה שונה.
אני לא נשארתי באותו תיכון, ביקשתי מאמא שלי לעבור וזה באמת שינה את כל חיי וגרם לי להרגיש הרבה יותר בטוחה ומוגנת בסביבה חדשה שמאפשרת את כניסתי.
כבר בתחילת כיתה ט, התחלתי להיפתח יותר, אמרתי לעצמי, מספיק,
את עומדת להתגבר על החרדה שלך ואת עומדת להיפתח כבר ביום הראשון, על טעויות לא חוזרים פעמיים וזה הצליח לי.
נסה להתגבר על הפחד שלך, נסה לבוא לבן אדם ברחוב ולשאול אותו מה השעה עכשיו או אפילו בשלב יותר מתקדם באיזה רחוב אנחנו או לאיזה כיוון ללכת.
למד על הנושא, כיצד להתגבר על חרדה חברתית, מהי חרדה חברתית, מהן הגורמים..
ידע שווה הכל.
בנוסף, למד שפת גוף פתוחה, כמובן שלא חייב את כל היסודות אבל כן לדעת כיצד לבוא עם ביטחון עצמי ליד אדם אחר.
בכל אופן, אלו הטיפים האישיים שלי, הם עזרו לי להתגבר על החרדה החברתית (כמובן שלא במאה אחוז זו חרדה שקשה להתגבר עליה אבל כן אפשרי לעשות זאת)
והדרך הכי טובה היא האופציה של הפחד, צריך להתמודד עם הפחדים שלנו ולכן הייתי כן ממליצה לך לנסות לדבר, לנסות להיפתח, לנסות לבוא פתוחה לאנשים אחרים.
אפשר להתגבר על הפחד גם על ידי חיפוש עבודה חדשה או תחום לימודים חדש- לקחת קורסים כך שזה גם יכול לפתח אותך וגם יכול להועיל לך במציאת חברים חדשים והתגברות על הפחד הגדול שתקף לכולנו.
אפשר לקחת טיפול אצל מטפל וכמובן, אפשר להתגבר על החרדה לבד.
זה תלוי מה את מעדיפה וכמה את מוכנה להקריב מעצמך.
וכמובן שהטיפ הכי הכי חשוב זה לא להגיד לעצמך שיש לך חרדה חברתית.
אלא אם כן את רוצה לסבול, אל תגידי לעצמך שיש לך בעיה כי בסוף הבעיה הזאת תשתלט עלייך.
לגבי התשובה הראשונה שלי, כדי לפתח ביטחון עצמי גבוה, צריך להתחיל להעריך את עצמך יותר, להגיד לעצמך במראה שאתה יפה, חזק, גבוה, להעלות לעצמך מבחינת האופי שלך, שיש לך אופי חזק, שאתה מסוגל לעשות דברים שאחרים לא מסוגלים (תעלה לעצמך במשך תקופה)
ונסה להאמין בזה בלב שלם.
צא להליכה או לריצה, אימונים.
תן לעצמך להשתחרר, נסה למצוא את החוזקות שלך ולחזק אותן כמה שאפשר, נסה למצוא את החסרונות שלך ולקבל אותן או לשנות אותן במידה ואפשר.
מחשבה= מייצרת מציאות
ולכן אם תחשבי שטוב לך חברתית ויש לך מלא אנשים קרובים ואין לך חרדה חברתית.
היקום יפעל למען המחשבות והבקשות שלך!.
תזכרי שהיקום תמיד לצידך ואת תמיד יכול לשלוט על עצמך ועל חייך.
וכמובן, תעלי לעצמך את הביטחון העצמי בדרך הזאת כי אם תאמיני שאת יכולה, את תוכלי, אם תאמיני בזה שהביטחון העצמי שלך גבוה, הביטחון העצמי שלך יהיה גבוה.
זה בעיקר אמונה עצמית גדולה
כמובן שיש לי עוד הרבה מה להוסיף כי לא התייחסתי לדבריך וחרדה היא נושא שלא נגמר כי צריך לשים לב אליה בכל יום שעובר.
ולכן אמשיך כאן.
קודם כל אני שמחה שאת מודעת לבעיה שלך אבל כן הייתי רוצה שלא תדלגי מעליה.
כתבת "גם כרגע, אני לגמרי לבד. אומנם אני די בלחץ נפשי, תחושת לחץ תופסת חזק את גופי, אך ביחס ל-מה שיוצא לי להרגיש עם אנשים זה מרגיש לי עדיף. להיות לבד בפינה, הירחק מכולם"
קודם כל, זה בסדר שתרצה להיות לבד.
גם כשאני הייתי עם חרדה, רציתי להיות לבד והיום זה כבר לא כיף, אני רק מחפשת ריגושים חדשים עם אנשים חדשים ונהנת בסביבות חדשות.
בעבר כמעט ולא הייתי מצליחה להוציא מילה מפי, היום כבר לא אכפת לי, אני הרבה יותר פתוחה כי אני יודעת שכולם אותו הדבר וכולם לא שמים עליי אז אין
שום סיבה שאני אשים עליהם.
בסופו של דבר, זו החלטה שלך אבל כן הייתי מצפה ממך להתחיל את הצעד הראשון כבר מהגיל הזה שאת נמצאת בו כי בעתיד זה ישתלם לך וגם עכשיו, בתקופה הזאת, מי רוצה להיות לבד כל היום או להרגיש בודד?, מאמינה שאת לא באמת רוצה.
ועל פי השאלה ששאלת, ניתן לראות שאת לא רוצה באמת להישאר לבד ולכן קשה לי להאמין לך.
עדיף חבר אחד או שניים שיהיו לצידך בזמנים הקשים, לא סתם בני האדם חברותיים וזקוקים לאנשים קרובים, אנחנו עוברים תקופות קשות יחדיו.
זה לא קל אבל לגמרי אפשרי.
כשאת נפגשת עם אנשים אחרים, מה אתה חווה, מה אתה מרגיש?
ספרי לי קצת.
האם אתה מרגיש שאתה פתוח מספיק או סגור?
האם אתה מנסה להיפתח?
ספרי לי קצת כיצד החרדה שלך מתבטאת
תודה רבה על התשובה, אכתוב כבר את תשובתי.
אספר לך בקצרה על החרדה החברתית שהייתה לי.
כשהייתי בכיתה ח, ניתקתי קשר מכל היסודי כך שנשארתי לבד לגמרי.
בחופש הגדול הכרתי 2 בנות מהבניין שלי, לא נפתחתי אליהן בחיים והייתי סגורה, כנראה שזאת הסיבה שהן רצו להתרחק ממני בתיכון.
בכל אופן, הלכתי לתיכון שהן הלכו אליו בתקווה שהן ישארו לצידי כי בכל זאת, אין לי עם מי להיות ואני מפחדת ללכת לבד.
ביום הראשון ללימודים התחלתי להרגיש חרדה שמשתלטת עליי באוטובוס, הייתי כל כך לחוצה וכך זה בעצם התחיל
באותו הזמן, סיפרתי לאנשים מהאינטרנט על מה שעובר עליי והם ישר הסיקו שזו אכן חרדה חברתית.
הכנסתי את הנתון הזה לראשי ובכך הרסתי לעצמי את הסיכויים להשתלב.
הסתרתי את הפנים שלי עם מסכה של קורונה ואף פעם לא הורדתי אותה, אפילו לא בשביל לאכול.
כל הפסקה הייתי הולכת לבכות בשירותים וכשהייתי צריכה לאכול משהו, הייתי הולכת לחצר במקום שאף אחד אחר לא היה נמצא בו, זו הייתה הפינה שלי.
זה היה סוג של אוצר.
כל פעם שניסיתי לדבר עם אחרים, נכשלתי.
אף פעם לא שמרתי על קשרים ארוכים ואף פעם לא הצלחתי להוציא הגה מהפה.
כולם בכיתה ריחמו עליי, אפילו המחנכת שלי.
בכל אופן, הייתי בורחת מבית הספר וכמובן מתנהגת בצורה שבה אחרים לא הבינו מה פשר ההתנהגות שלי, הייתי חווה התקפי חרדה והייתי מבריזה המון.
אבל לא מדברים עליי, מדברים עליך ולכן אתייחס מהחוויה האישית שלי.
איך מתגברים על חרדה חברתית זו שאלה גדולה.
לצערי, אי אפשר להתגבר על חרדה חברתית בצעד גדול, השאלה שצריכה להישאל היא איך להתגבר על חרדה חברתית בצעדים קטנים.
אז כמובן שאענה על השאלה השנייה כי היא ריאלית יותר.
*אני ממליצה*
נתק קשר מכל בן אדם שעושה לך רע, שרק גורם לך להרגיש בודד, שמוריד אותך.
סביבה רעילה יכולה להזיק במקום להועיל.
אני ניתקתי קשר מאותן החברות כי ביום הראשון הן עזבו אותי, העדפתי להיות לבד מאשר להיות עם אותן הבנות.
מצא סביבה שונה.
אני לא נשארתי באותו תיכון, ביקשתי מאמא שלי לעבור וזה באמת שינה את כל חיי וגרם לי להרגיש הרבה יותר בטוחה ומוגנת בסביבה חדשה שמאפשרת את כניסתי.
כבר בתחילת כיתה ט, התחלתי להיפתח יותר, אמרתי לעצמי, מספיק,
את עומדת להתגבר על החרדה שלך ואת עומדת להיפתח כבר ביום הראשון, על טעויות לא חוזרים פעמיים וזה הצליח לי.
נסה להתגבר על הפחד שלך, נסה לבוא לבן אדם ברחוב ולשאול אותו מה השעה עכשיו או אפילו בשלב יותר מתקדם באיזה רחוב אנחנו או לאיזה כיוון ללכת.
למד על הנושא, כיצד להתגבר על חרדה חברתית, מהי חרדה חברתית, מהן הגורמים..
ידע שווה הכל.
בנוסף, למד שפת גוף פתוחה, כמובן שלא חייב את כל היסודות אבל כן לדעת כיצד לבוא עם ביטחון עצמי ליד אדם אחר.
בכל אופן, אלו הטיפים האישיים שלי, הם עזרו לי להתגבר על החרדה החברתית (כמובן שלא במאה אחוז זו חרדה שקשה להתגבר עליה אבל כן אפשרי לעשות זאת)
והדרך הכי טובה היא האופציה של הפחד, צריך להתמודד עם הפחדים שלנו ולכן הייתי כן ממליצה לך לנסות לדבר, לנסות להיפתח, לנסות לבוא פתוחה לאנשים אחרים.
אפשר להתגבר על הפחד גם על ידי חיפוש עבודה חדשה או תחום לימודים חדש- לקחת קורסים כך שזה גם יכול לפתח אותך וגם יכול להועיל לך במציאת חברים חדשים והתגברות על הפחד הגדול שתקף לכולנו.
אפשר לקחת טיפול אצל מטפל וכמובן, אפשר להתגבר על החרדה לבד.
זה תלוי מה את מעדיפה וכמה את מוכנה להקריב מעצמך.
וכמובן שהטיפ הכי הכי חשוב זה לא להגיד לעצמך שיש לך חרדה חברתית.
אלא אם כן את רוצה לסבול, אל תגידי לעצמך שיש לך בעיה כי בסוף הבעיה הזאת תשתלט עלייך.
לגבי התשובה הראשונה שלי, כדי לפתח ביטחון עצמי גבוה, צריך להתחיל להעריך את עצמך יותר, להגיד לעצמך במראה שאתה יפה, חזק, גבוה, להעלות לעצמך מבחינת האופי שלך, שיש לך אופי חזק, שאתה מסוגל לעשות דברים שאחרים לא מסוגלים (תעלה לעצמך במשך תקופה)
ונסה להאמין בזה בלב שלם.
צא להליכה או לריצה, אימונים.
תן לעצמך להשתחרר, נסה למצוא את החוזקות שלך ולחזק אותן כמה שאפשר, נסה למצוא את החסרונות שלך ולקבל אותן או לשנות אותן במידה ואפשר.
מחשבה= מייצרת מציאות
ולכן אם תחשבי שטוב לך חברתית ויש לך מלא אנשים קרובים ואין לך חרדה חברתית.
היקום יפעל למען המחשבות והבקשות שלך!.
תזכרי שהיקום תמיד לצידך ואת תמיד יכול לשלוט על עצמך ועל חייך.
וכמובן, תעלי לעצמך את הביטחון העצמי בדרך הזאת כי אם תאמיני שאת יכולה, את תוכלי, אם תאמיני בזה שהביטחון העצמי שלך גבוה, הביטחון העצמי שלך יהיה גבוה.
זה בעיקר אמונה עצמית גדולה
כמובן שיש לי עוד הרבה מה להוסיף כי לא התייחסתי לדבריך וחרדה היא נושא שלא נגמר כי צריך לשים לב אליה בכל יום שעובר.
ולכן אמשיך כאן.
קודם כל אני שמחה שאת מודעת לבעיה שלך אבל כן הייתי רוצה שלא תדלגי מעליה.
כתבת "גם כרגע, אני לגמרי לבד. אומנם אני די בלחץ נפשי, תחושת לחץ תופסת חזק את גופי, אך ביחס ל-מה שיוצא לי להרגיש עם אנשים זה מרגיש לי עדיף. להיות לבד בפינה, הירחק מכולם"
קודם כל, זה בסדר שתרצה להיות לבד.
גם כשאני הייתי עם חרדה, רציתי להיות לבד והיום זה כבר לא כיף, אני רק מחפשת ריגושים חדשים עם אנשים חדשים ונהנת בסביבות חדשות.
בעבר כמעט ולא הייתי מצליחה להוציא מילה מפי, היום כבר לא אכפת לי, אני הרבה יותר פתוחה כי אני יודעת שכולם אותו הדבר וכולם לא שמים עליי אז אין
שום סיבה שאני אשים עליהם.
בסופו של דבר, זו החלטה שלך אבל כן הייתי מצפה ממך להתחיל את הצעד הראשון כבר מהגיל הזה שאת נמצאת בו כי בעתיד זה ישתלם לך וגם עכשיו, בתקופה הזאת, מי רוצה להיות לבד כל היום או להרגיש בודד?, מאמינה שאת לא באמת רוצה.
ועל פי השאלה ששאלת, ניתן לראות שאת לא רוצה באמת להישאר לבד ולכן קשה לי להאמין לך.
עדיף חבר אחד או שניים שיהיו לצידך בזמנים הקשים, לא סתם בני האדם חברותיים וזקוקים לאנשים קרובים, אנחנו עוברים תקופות קשות יחדיו.
את האמת? לעשות כמה שיותר דברים שבהם יש אנשים
אפשר להתחיל מקטן ואז ללכת לגדול
אפשר להתחיל מקטן ואז ללכת לגדול
שואל השאלה:
קשה לי בכללי לתקשר עם אנשים. ברגע שאני בסיטואציה של לדבר עם אדם כלשהו - אני ישר אנסה לסיים את זה כמה שיותר מהר. משום שאני לא ממש ארגיש בנוח. כל פעם שניגשים אליי אני מנסה פשוט לדחות את כולם ממני ולהיות לבד.
גם כרגע, אני לגמרי לבד. אומנם אני די בלחץ נפשי, תחושת לחץ תופסת חזק את גופי, אך ביחס ל-מה שיוצא לי להרגיש עם אנשים זה מרגיש לי עדיף. להיות לבד בפינה, הירחק מכולם.
קשה לי קצת להרחיב, כי גם ככה כל המצב הזה מכניס אותי לבילבול וחוסר יציבות רגשית, וגם החשיבה לא כ"כ בעיצומה.
קשה לי בכללי לתקשר עם אנשים. ברגע שאני בסיטואציה של לדבר עם אדם כלשהו - אני ישר אנסה לסיים את זה כמה שיותר מהר. משום שאני לא ממש ארגיש בנוח. כל פעם שניגשים אליי אני מנסה פשוט לדחות את כולם ממני ולהיות לבד.
גם כרגע, אני לגמרי לבד. אומנם אני די בלחץ נפשי, תחושת לחץ תופסת חזק את גופי, אך ביחס ל-מה שיוצא לי להרגיש עם אנשים זה מרגיש לי עדיף. להיות לבד בפינה, הירחק מכולם.
קשה לי קצת להרחיב, כי גם ככה כל המצב הזה מכניס אותי לבילבול וחוסר יציבות רגשית, וגם החשיבה לא כ"כ בעיצומה.
אנונימי
אין ממש כל פעם דרך להתגבר על זה, זה תהליך ארוך.פשוט צריך להתחיל כל פים במשהו קטן,אם לא נוח בחברת אנשים רבים לא ישר לצאת למועדון ולקוות למשהו,פשוט במשהו קטן כמו לצאת להליכה במקום שיש עוד קצת אנשים, ולהרגיש ביטחון בעצמך.
אני למשל לא הייתי מסוגלת לקום בכיתה מרוב חרדה ופחד אז עבדתי עת זה קצת בכול פעם ועכשיו אני עדיין מפחדת אבל מסוגלת לקום מהכיסא
אני למשל לא הייתי מסוגלת לקום בכיתה מרוב חרדה ופחד אז עבדתי עת זה קצת בכול פעם ועכשיו אני עדיין מפחדת אבל מסוגלת לקום מהכיסא
genie את השראה לכולנו כאן
כנל לגבי מצטרפת לשאלה
לצאת מהסביבה שטתה מרגיש בה נשפט זה דבר ראשון.
אם בבית מעירים לך ודברים כאלה תנסה להיות פחות שם. אם זה חברים אז כבר עדיף למצוא את עצמך לבד לתקופה.
ואם אתה מנסה הרבה זמן שקשה לך לדבר וזה לא "סתם פסיכולוגי" אז מה שלי עזר זה לעשות יישור שיניים שזה שינה לי קצת את הפנים ליותר יפה אבל יותר חושב שזה גרם לי לדבר יותר טוב איכשהו. - סתם עצה אבל תעשה מה שבא לך
אם בבית מעירים לך ודברים כאלה תנסה להיות פחות שם. אם זה חברים אז כבר עדיף למצוא את עצמך לבד לתקופה.
ואם אתה מנסה הרבה זמן שקשה לך לדבר וזה לא "סתם פסיכולוגי" אז מה שלי עזר זה לעשות יישור שיניים שזה שינה לי קצת את הפנים ליותר יפה אבל יותר חושב שזה גרם לי לדבר יותר טוב איכשהו. - סתם עצה אבל תעשה מה שבא לך
מזדהה איתך, ואין לי בדיוק טיפים לתת לך כרגע. אבל רק אומר שאפשרי לגמרי להרחיב ממש על זה בפרטי, לשתף ולפרוק. ההתגברות הכי טובה היא פעולה כלשהי, רק חבל שזה לא פשוט.
אני לא יודע, כזה היה לי וזה משתפר עכשיו. הקטע ההזוי זה שאף פעם לא הייתי לבד סתם הרגשתי לבד כזה ועכשיו זה משתפר אז יש מצב זה סתם עובר עם הזמן.
אולי יעזור פשוט להתחיל לחשוב שאחרים אוהבים אותך ושאף אחד לא נגדך.
אולי יעזור פשוט להתחיל לחשוב שאחרים אוהבים אותך ושאף אחד לא נגדך.
אנונימי
שאלה טובה הלוואי וזה היה כזה פשוט זה היה פותר לי את כל הבעיות בחיים
תלכי לפסיכולוג ותספרי לו את כל זה
ותתחילי תהליך שלאט לאט יעלים את החרדות החברתיות
ותתחילי תהליך שלאט לאט יעלים את החרדות החברתיות
מזדהה איתך , גם אני עם חרדות חברתיות אך מה שכן אני יכול לומר לך שזה יכול לקח זמן ושזה לא פשוט להתגבר על כך כמו שחושבים
האמת שאצל כל אחד דרך ההתגברות היא שונה.
אני אישית מאמינה שטוב לי להיות מודעות לזה שיש לי חרדה חברתית - לא להכחיש, להיות כנה עם עצמי אבל עדיין לנסות להשתפר ולחוות
כי זה שאני מודעת לחרדה עוזר לי להעריך את עצמי יותר אחרי כל התמודדות, וערך עצמי זה משהו שחייב בהתגברות על חרדה חברתית
אבל כמובן גם חשוב שתהיי מוכנה לחוות כדי להוציא את עצמך משם, כי אם פשוט רק תזכירי לעצמך כל הזמן שיש לך חרדה חברתית ובגלל זה את לא יכולה לעשות ככה וככה זה לא יעזור לך להתגבר.
טיפול פסיכולוגי גם יכול מאוד לעזור. יש חרדות חברתיות שקשה מאוד וכמעט בלתי אפשרי להתגבר עליהן ללא טיפול
אני חושבת שחרדה חברתית ברמה גבוהה מאוד לא יכולה להיעלם לגמרי, אבל בוודאי שאפשר ללמוד פחות או יותר איך להשתלט עלייה ולהתמודד איתה.
פשוט אעתיק תשובה שהגבתי כאן בעבר:
זה תלוי במי את, באיזו רמה החרדה שלך, דרך ההתמודדות שלך בכלליות וכל זה..
לי אישית כל פעם עוזר משהו אחר:
פעם אחת הייתי צריכה להגיש עבודה מול כל הכיתה, זה היה עם עוד כמה בנות אז זה הקל עליי, וגם לא דיברתי אז היה די בסדר. אבל עצם זה שעמדתי מול כולם ממש הקשה עליי, ועזר לי להסתכל עליהם בחזרה (באותו הזמן, שמתי לב שאף אחד לא באמת מסתכל עליי, וזה מה שעזר) ופשוט להתמודד עם המבטים שהרגשתי.
כמובן שחלק חשוב מאוד בתהליך ההתגברות על החרדה זה להבין מה הוא החלק שהכי קשה לך ולהשתדל לחזק אותו. כי חרדה חברתית זה כללי מידי, לכולם יש חלק שהכי מאתגר אותם.
אני חושבת שבסופו של דבר זה משהו שאת מלמדת את עצמך בעיקר, את חווה עוד ועוד ומתישהו כבר לומדת איך להתמודד עם זה
אבל כדי להתגבר חייב לחוות עוד, ולכן חשוב שתוציאי את עצמך ותתני לעצמך לחוות, זה יכול ליצור גם נזק אם תעשי הכל במכה ולכן חשוב לעשות את זה בהדרגה
לכן פעם אחת פשוט יוצאים מהבית, פעם אחרת מדברים עם מישהו, ובפעם האחרת אפילו עושים משהו שיותר קשה לך.
זה תהליך ארוך אבל לדעתי ייקל עלייך מאוד להתמודד עם החרדה
אני אישית מאמינה שטוב לי להיות מודעות לזה שיש לי חרדה חברתית - לא להכחיש, להיות כנה עם עצמי אבל עדיין לנסות להשתפר ולחוות
כי זה שאני מודעת לחרדה עוזר לי להעריך את עצמי יותר אחרי כל התמודדות, וערך עצמי זה משהו שחייב בהתגברות על חרדה חברתית
אבל כמובן גם חשוב שתהיי מוכנה לחוות כדי להוציא את עצמך משם, כי אם פשוט רק תזכירי לעצמך כל הזמן שיש לך חרדה חברתית ובגלל זה את לא יכולה לעשות ככה וככה זה לא יעזור לך להתגבר.
טיפול פסיכולוגי גם יכול מאוד לעזור. יש חרדות חברתיות שקשה מאוד וכמעט בלתי אפשרי להתגבר עליהן ללא טיפול
אני חושבת שחרדה חברתית ברמה גבוהה מאוד לא יכולה להיעלם לגמרי, אבל בוודאי שאפשר ללמוד פחות או יותר איך להשתלט עלייה ולהתמודד איתה.
פשוט אעתיק תשובה שהגבתי כאן בעבר:
זה תלוי במי את, באיזו רמה החרדה שלך, דרך ההתמודדות שלך בכלליות וכל זה..
לי אישית כל פעם עוזר משהו אחר:
פעם אחת הייתי צריכה להגיש עבודה מול כל הכיתה, זה היה עם עוד כמה בנות אז זה הקל עליי, וגם לא דיברתי אז היה די בסדר. אבל עצם זה שעמדתי מול כולם ממש הקשה עליי, ועזר לי להסתכל עליהם בחזרה (באותו הזמן, שמתי לב שאף אחד לא באמת מסתכל עליי, וזה מה שעזר) ופשוט להתמודד עם המבטים שהרגשתי.
כמובן שחלק חשוב מאוד בתהליך ההתגברות על החרדה זה להבין מה הוא החלק שהכי קשה לך ולהשתדל לחזק אותו. כי חרדה חברתית זה כללי מידי, לכולם יש חלק שהכי מאתגר אותם.
אני חושבת שבסופו של דבר זה משהו שאת מלמדת את עצמך בעיקר, את חווה עוד ועוד ומתישהו כבר לומדת איך להתמודד עם זה
אבל כדי להתגבר חייב לחוות עוד, ולכן חשוב שתוציאי את עצמך ותתני לעצמך לחוות, זה יכול ליצור גם נזק אם תעשי הכל במכה ולכן חשוב לעשות את זה בהדרגה
לכן פעם אחת פשוט יוצאים מהבית, פעם אחרת מדברים עם מישהו, ובפעם האחרת אפילו עושים משהו שיותר קשה לך.
זה תהליך ארוך אבל לדעתי ייקל עלייך מאוד להתמודד עם החרדה
באותו הנושא: