למה לא פונים אל אלוהים בלשון פנייה הם/אתם - they/them

שואל השאלה:
אף פעם לא היה כתוב ככה בתנך. הוא לא בן. אין לו מגדר.

כי ביהדות יש דגש גדול מאוד על זה שאלוהים יש רק אחד, אז לא יקראו לו בלשון רבים.
מה שכן, לפעמים קוראים לו בלשון זכר ולפעמים בלשון נקבה - כי אין לו מגדר

שואל השאלה:
אבל אפשר להשתמש בלשון פנייה רבים ברגע שמישהו לא מזדהה מגדרית כגבר או כאישה, כי לשונות הפנייה היא/את ו- הוא/אתה לא מתאימים להם.

קודם כל, בעברית לשון אין לשון ריבוי חסרת־מגדר, בניגוד לשפות כמו אנגלית שבהן צורת הריבוי בגוף שלישי היא נטרלית מגדרית וגם הפיכת לשון ריבוי ליחיד היא קלה וטבעית יותר (כך קרה למילה you).
שנית, לא, אי־אפשר אוטומטית לקרוא לאבינארי בלשון רבים. רק אם זאת לשון הפנייה שלו. לשון הרבים או לשון הרבות אינן משמשות באופן רווח בשפה כלשון נטרלית מגדרית ולכן אי־אפשר לקבוע דבר כזה.
שלישית, שימוש בלשון רבים יכולה להתנגד עם הדגש שאלוהים הוא יחיד ולכן כמובן שימנעו מכך.
כן יש שימוש בשם־עצם בצורת רבים של כבוד (אלוהים ולא אל או אלוה) אך הפנייה עצמה (הטיית הפעלים) היא ביחיד, הן כי זאת דרכה של העברית והן כדי להדגיש שמדובר באל יחיד.

אם כבר יותר מקובל שלשון זכר היא לשון נטרלית מגדרית, על אף שכיום יש המתנגדים לשימוש זה מטעמים פמיניסטים.

אלוהים הוא אחד

בתנך רשום שהוא בן

כי זה לא הגיוני, בתנ"ך כתוב שהוא בן

כאלה שאומרים שהוא בן תפסיקו לעשות החפצה לאלוהים , אלוהים הוא לא זכר ובן אדם .
אלוהים הוא יישות משמע שאין לו מגדר הוא יישות זה מה שהוא. להגיד שהוא מגדר מסוים זה אסור.

לגבי השאלה : את יכולה בכללי להשתמש בזה אליו זה לא ממש משנה , אם זה מה שנוח לך זה בסדר ואין נכון או לא נכון באיזה שפונים אל אלוהים עם לשונות פנייה תאמיני לי שאלוהים לא חושב על זה יותר מדיי

האנשה, לא החפצה.
הבעיה עם לשון רבים היא שזה עלול ליצור רושם של ריבוי אלים.

אלוהים הוא לא זכר ולא נקבה.
בתנך ובסידורים לפעמים הוא נקרא בלשון סכר ולפעמים בלשון נקבה (כמו בברכת המזון)
הוא לא בלשון רבים, כי זה אל אחד, ולא כמה.