אני בתסביך כבר מאתמול זה טיפה פילוסופי מי שלא אוהב/ת אל תיכנסו

אי אפשר לדעת, אבל נגיד ואת לא אמיתית. הידיעה הזו לא הופכת אותך לפחות אמיתית עבור עצמך, אז מה זה משנה?

שואל השאלה:
לא אבל כיאלו זה מלחיץ אותי

למה?

שואל השאלה:
כי אם כל זה לא אמיתי ואני סתם חולמת את זה

אז מה יקרה?

שואל השאלה:
איך אני יכולה לאשר לעצמי שאני לא חולמת את זה

שואל השאלה:
לא יודעת בתכלס לא יקרה כלום אבל זה מפחיד כזה המחשה שאולי ההורים שלי רק במחשבה שלי

למה? את מרגישה אמיתית? את אוהבת ושונאת דברים? טוב לך בסה"כ? אז מה זה משנה אם את אמיתית או לא?
גם אם את חלום שלי או שלך, כל עוד את מרגישה טוב וקיימת, אין פה שום דבר מלחיץ.

שואל השאלה:
אבל לא באלי זה יהיה חלום באלי שזה יהיה אמיתי

כי? זה משנה משהו?

שואל השאלה:
לא ממש

בדיוק. אל תדאגי, את אמיתית בשביל כל מי שמכיר אותך.

שואל השאלה:
אז את מאמינה שהכול בסדר ושאני לא בחלום? (זה מרגיש טיפשי אבל אני צריכה אישור כזה לא יודעת)

כן, אני חושבת שכן. מכירה המופע של טרומן? לפעמים זה מרגיש ככה, שהקיום שלנו מוטל בספק. אבל אם אני מרגישה אמיתית (וכבר נאמר אני סובל משמע אני חי) אז זה באמת לא משנה. וככה אני מרגישה גם לגבייך.