מאתמול בערב אני בתסביכים וחייבת להבין משהו

אתמול היינו עם כמה חברים בגלידה והוא דיבר איתי יותר מעם השאר והסתכל עליי הרבה, דאג לשמוע את דעתי. אחכ הלכנו לבית של אחד מהחברים שלנו, ואז היה לי קצת קשה לנשום (יש לי קצת בעיות), הוא שאל אם הכל בסדר (זה היה באמצע שדיברנו לבד שנינו) ודאג לי. היה חלק שדיברתי מלא ואז הייתי כזה "אני חופרת נכון? " והוא אמר שלא ושאני בסדר גמור ושאני מעניינת. הוא לא נתן לי להוריד מהערך של עצמי, הוא החמיא לי הרבה (ואמר שאני חייבת לפגוש את אחותו). אבל לפני כמה ימים, נפגשנו כזה עם כל החברים והוא אמר שהקראש שלו לא מהכיתה, ואני איתו בכיתה.
חברים שלי שלא מכירים אותו אמרו לי שהוא בקטע שלי וכשאחת מהן הייתה בסיטואציה ממש דומה, שבוע אחי זה הוא הציע לה לצאת. אני לא רוצה סתם לפתח ציפיות או מחשבות, כי עשיתי לעצמי חוק שעד גיל 15 אני לא יוצאת עם אף אחד כי צריך להתרכז בלימודים (אני בת 14 וארבעה חודשים). אבל אני יודעת שאני ארצה מערכת יחיסים איתו למרות שזה לא רציני ושזה סתם מסיח דעת מהלימודים (ובואו מה כבר ילדים בגיל 14 ו15 יכולים לעשות). אבל אני יודעת שאם הוא ישאל אני אגיד כן. בטח אחים שלי הקטנים יציקו לי על זה, אמא שלי תחפור לי על זה והמצב עם אבא שלי יהיה מוזר. אה כן וגם אחותו הגדולה אימנה אותי בכדורסל ככה שזה כבר מוזר. ואצלי זה לא נגיע לגשר ונעבור אותו, אני חייבת להיות מוכנה לכל סיטואציה אפשרית, שלא יצליחו להתקיל אותי. אני לא יודעת למה לקוות לזה שאני סתם חיה באשליות או שהוא הולך לשאול ואני לא אדע מה להגיד. אני גם יודעת שאני אהיה מאוכזבת מעצמי ככה או ככה. אם אני חיה באשליות אז זה אכזבה מהמוח שלי שמפרש דברים לא נכון, אם זה נכון והוא ישאל ואני אגיד לא אני עדיין אהיה עם רגשות אליו וסתם זה יהרוס את החבורה, אם הוא ישאל ואני אגיד כן, אני אאכזב את עצמי על זה שנתתי לו לשבור את הכלל שלי (מבלי שהוא יודע). שלא תבינו לא נכון, אני רוצה את הקרבה הזו אליו, פשוט זה מפחיד (כי גם אם נהיה ביחד, נצטרך בסופו של דבר להפרד, ואני יודעת שזה יכול להפוך את המצב למוזר בינינו, אבל גם אני אגיד לא המצב יהיה מוזר).
לדעתכם אני סתם חיה באשליות? אם הוא ישאל מה כדאי לי להגיד?