זה אנוכי מצידי שאני שונאת ימי הולדת?(שלי ושל אחרים)

בשל אחרים:
לדאוג להביא להם מתנה, ואני הרבה פעמים לא יודעת מה להביא להם, מה הם אוהבים, ולדאוג להישאר בתקציב מסוים ובגלל שאני לא יודעת אני מביאה את המתנה באיחור גדול ואז אני מרגישה חייבת וגם אז אני פשוט לא יודעת מה להביא. את כל הקטע הזה של התשומת לב ואם רק יש ריב קטן אם ההוא שחוגג זה ישר "דווקא ביום הולדת שלי" "את אפילו לא איחלת לי יום הולדת שמח" עכשיו זה לא שלא רציתי לאחל, לא הספקתי לאחל ואז אם יש ריב זה הרס הכל.
ותמיד משווים בין מתנות ביום הולדת, "אני הבאתי לה מתנה יותר מושקעת איך היא יכלה להביא לי את זה" כל פעם כשיש יום הולדת למישהו קרוב אליי אני נלחצת.

בשלי:
כל הצומי הזה, הברכות וזה שכולם מתרכזים בי גורם לי למבוכה. הרגע הזה שכולם שרים לי יום הולדת אני רק רוצה לברוח ולחכות שזה ייגמר, זה נותן לי הרגשה של קרינג, ואני מסתירה את הפנים עם חיוך מזויף.