הדת מכניסה אותי לדיכאון.. איך להתמודד עם זה?-

תתחילי עם הדת בהדרגה.

תעשי הפרדה, זה לא היהדות שמכניסה אותך לדיכאון.
זה הציפיות ממך, וההרגשה שהיהדות לאו דווקא מגיע ממך פנימה, אלה מאנשים חיצוניים שגורמים לך לעשות דברים.

מאיזו בחינה הדת מכניסה אותך לדיכאון?

וואי אני הייתי כזו בול ועברתי תהליך
אם צריכה עיצות מוזמנת לשאול

גם אני במצב הזה אבל קצת יותר מראה את זה..
הבנתי שאני לא יכולה לשתוק לדברים שאני רוצה, וגם שתדעי גם אם תיהיה דתייה כמו שהם רוצים אח''כ הם ירצו ממך עוד ואח''כ עוד ועוד הם אף פעם לא יהיו 'מרוצים' ממך, את צריכה להיות מרוצה מעצמך:)
כרגע אני מחכה לגיל 18 אבל אני עדיין רבה/מדברת עם ההורים לגבי שאני כבר לא הבת הדתייה שהם כל-כך רצו קשה להם לקבל אבל זה ככה כבר 4 שנים, מתחכשים..
אבל תזכרי שאת עושה לעצמך וגם אם הפרצופים המבואסים/האכזבה
תזכרי שאת עושה את זה בשבילך על עצמך והם אוהבים אותך לא משנה מה פשוט קשה להם לקבל אז גם קשה להם להראות❤

שואל השאלה:
הלוואי וזה היה כזה פשוט :) אני ילדה של אהבה, חלקם כנראה שכחו שזה גם קיים למרות הכל..

שמעי אף אחד לא יכול לכפות את זה עלייך כי אם את לא דתייה בלב שלם את תצברי תסכולים אחד אחרי השני עד שחס וחלילה את תצאי בשאלה כי בכל זאת זה לא קל להיות דתי
קודם כל לדעתי את צריכה לעשות שיחה עם ההורים להגיד להם קשה לי כרגע קצת עם הדת בבקשה אל תלחצו עליי על זה ותסבירי במילים שלך
ותתחילי בדברים קטנים קשה לך להתפלל? אז תעשי ברכות השחר קשה לך צניעות? תלכי לפחות עם חצאית מתחת לברך וחולצה שלושתרבע ככה כל הדברים שקשים לך תעשי אותם במינימום עד שתרגישי חזקה מספיק כדי להתקדם לשמור עוד עד כמה שאת יכולה
אבל חשוב ממש שלא תכפי על עצמך דברים שאת לא רוצה אבל כן תעשי השתדלות

מכיר את זה לצערי מנסיון
לדעתי ומה שאני עושה זה מה שאני מאמין וטוב לי אני עושה מה שלא פחות אחרי שעברתי כמה דברים אז כבר פחות אכפת לי מה חושבים אבל בקשר אלייך אני לא חושב שזה צביעות את באמת מאמינה ועושה זה שיש דברים שאת עושה בגלל שאת חייבת זה עדיין לא הופך אותך לצבוע
ולגבי הקושי להיות דתי זה באמת לא קל אחד הדברים הקשים שיש ולפעמים כשעושים שטיות או טעויות או שלא מרגישים שעושים מספיק נכנסים לדכאון
וזה לא טוב כי גם מבחינת הדת צריך להיות בשמחה ולא להיות בדכאון ואם מרגישים שכן אז צריך לקחת חופש או מה שהרב יגיד בקיצור בהצלחה לך ותרגישי טוב עם עצמך כל מה שאת עושה ועשית עד היום זה כבר המון ותמשיכי לעשות טוב כי זה מי שאת ותמשיכי להאמין כי את יהודיה ולא קשור לאף אחד אחר

חח זה לא פשוט בכלל:) ואני מבינה את זה מאוד.. לחשוב שזה איתי ועם ההורים כבר 4 שנים לפעמים משגע אותי עד כמה שהם לא שמים לב ולא מבינים.. גם כמה שאני מנסה:/ גם שאיהיה בת 18 דברים לא יהיו טובים פתאום אבל זה שאני יכולה לעשות דברים יותר בעצמאי

אם תלמדי את הדת במהות שלה, ותביני שמה שהשם אומר זה הטוב היחיד, ותלמדי אמונה - זה יעזור