מרגישה שאני במשבר נפשי ואובדני, כנסו ותעזרו לי בבקשה

פסיכולוג.

שואל השאלה:
סוג של על כך** עריכה

אני לא באה מבית דתי אבל אני מבינה אותך, שלחי לי הודעה אם את רוצה לדבר

שואל השאלה:
למזלי אני בשירות לאומי ויש לי דירה אז שם אני נמצאת עד שאני מסיימת את השירות לאומי

שואל השאלה:
אבל אני לא יודעת איפה אני אהיה בשבתות כי בדירה אני לא יוכל אולי אני אבקש להישאר או שאלך לסבא ולסבתא שלי

זה לא בסדר
זה מזעזע לגרש אותך מהבית כי חיללת שבת
הם צודקים זה הבית שלהם את צריכה לכבד אבל הם ממש הגזימו
יש לך איפה לישון?
אולי אפילו חברים או משפחה שיעזרו לך?

שואל השאלה:
כרגע יש לי דירה מהשירות שאני עושה אבל באמת שאין לי רעיון איפה אני אהיה אחרי זה או אפילו בשבתות ובחגים אולי אצל סבא וסבתא שלי..

מתיי את מסיימת את השירות?
תדברי עם ההורים שלך...
זה לא לגיטימי בכלל להעיף את הבת שלך מהבית על דבר כזה

שואל השאלה:
שנה הבאה.. אין לי על מה לדבר איתם הם אמרו מה שהם רצו להגיד לי, אף פעם לא הסתדרתי איתם אז אין לי על מה לדבר איתם על זה כי אני שנאתי כל שנייה שהייתי בבית ואת ההשהות שלי בבית

הסבים שלך יכולים לקבל אותך?
הם משפחה הם חייבים להבין שאין לך לאן ללכת--

תחפשי עבודה ותנסי לעבור לדירת שותפים

שואל השאלה:
הסבא והסבתא הצד החילוני יכול לקבל אותי (הם טסים עוד מעט לחודש לחו"ל ואני לא יודעת מה אני יעשה בתקופה הזו) הסבא והסבתא שלי הצד הדתי לא ככ בטוחה לגביהם

שואל השאלה:
אמא שלי שלחה לי הודעות ואני מסננת אותה האם זה דבר נורא לעשות?

ואו. לגרש את הבת שלך? זה קשוח ומעשה די לא יפה..

ומה איתך עכשיו? יש לך מקום ללון בו או שאת מחפשת?

שלחי לי הודעה לפרטי

איפה את עכשיו?

יקרה,
נשמע שחווית טלטלה רגשית עמוקה עם הגירוש מהבית. כאילו שנלקחה ממך הזכות להיות חלק מהמשפחה ואולי אפילו שהאדמה נשמטה מתחת לרגליך והשאירה אותך בתוך בור ואת מתקשה לראות את הדרך החוצה. לעיתים זה מעיד על המורכבות שבמקום ביטחון מרגישים דחיה עד שמתערערת האמונה באנשים וביכולות כמו גם תחושת השייכות. כמה כאב ועצב יש ודאי במחשבה שוויתרו עליך בקלות ולא זכית לתמיכה. כמה תסכול יש ברצון שיקבלו את הדרך השונה שלך לחיים ואפילו אכזבה בהבנה שהדלת נטרקה ואין לך מפתח. ואולי אפילו בתחושה שלמרות ששנאת כל שנייה בבית עכשיו זה הפך סופי עד שאת מתקשה לענות להודעות של אמא שאולי דואגת לשלומך. כמה עוצמה, רגישות ותקווה יש במחשבה שאולי מגורים של סבא וסבתא יתנו מענה...
אני מצרפת לך קישור לתכנית הלאומית "יתד", ששמה לה למטרה לסייע לצעירים במצבי סיכון כדי לתת מענה בתחומים שונים ובינהם דיור https://www.yated.org/11-2/ או בטלפון מס' 118 הפעיל 24/7 כדי לתת מידע וסיוע.
אני מתנדבת בסה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ואני מזמינה אותך לצ'אט האנונימי שלנו, שם תוכלי לדבר עם אחד המתנדבים ולקבל מענה חם, תומך ולא שיפוטי ואולי למצוא הקלה לתחושת הבדידות וביחד לחשוב על הצעדים קדימה.
שלך,
מתנדבת סה"ר