15 תשובות
את בעצמך רוצה לדבר איתם??
כן, מבינה אותך... גם לי בתקופת התיכון היה חרדה חברתית. בצבא זה קצת יותר השתפר... הייתי ממליצה לך כמו שאני עשיתי, הייתי משתדלת לצאת כל סופש עם אחותי לסרט, בילוי לא משנה מה... באמת כי היא הייתה החברה היחידה שלה
אנונימית
שואל השאלה:
כן אבל אני לא מצליחה ואז אני מפספסת ליצור קשר עם הרבה אנשים
אנונימית
שואל השאלה:
אני ממש שמחה בשבילך:) אבל אין לי אחות או מישהו שאני מצליחה לסמוך עליו ברמה כזאת
אנונימית
היה לי בדיוק כמוך ועוד יותר מזה ואני באמת מבקשת ממך לא לעשות את הטעות שלי
אני גם לא הסכמתי לקבל טיפול נפשי וחשבתי שאני יכולה לצאת מהכל לבד, זה באמת מה שקרה, והצלחתי. במשך שנה בערך הייתי בתקופה נדירה עד שהכל התחיל ליפול עליי שוב
מסתבר שהיה צריך לטפל בהכל משורש העניין ולפתור את הכל בדרך שאנחנו לא יכולים לעשות.
עכשיו הנזק הוא גדול בהרבה יותר ולא יהיה קל בכלל לצאת מזה גם עם המון טיפולים פסיכולוגיים.
אז בבקשה ממך תטפלי בזה כמה שיותר מהר ולא לבד
שואל השאלה:
טיפול פסיכולוגי זאת לא אפשרות ממש, הבעיה אצלי שקשה לי להסביר לאנשים דברים, בגלל זה אני לא יכולה להגיד את זה לחברים ובטח שלא למשפחה אז אין לי איך לבקש את זה, גם שאני מתכננת מראש מה להגיד פתאום אני נכנסת לחרדה ואני גם יודעת שההורים שלי סתם יחשבו שאני מוזרה אם אני אגיד להם
אנונימית
פסיכולוגית ממש תעזור לך בעניין הזה שאת לא מצליחה לבטא את עצמך.
את יכולה אולי למצוא פסיכולוגית מומלצת ולבקש ממנה להתחיל טיפולים ושאין לך דרך לבקש את זה מההורים, אז שתנסה להתקשר להורים שלך ולדבר איתם על זה
שואל השאלה:
הם יכעסו עליי שלא דיברתי איתם קודם, אני פשוט רוצה להפתר מזה בלי פסיכולוגית.. בטוח יש עוד דרכים שאני פשוט לא מוצאת
אנונימית
אם יש לך דרך לממן את זה בעצמך אז זה יותר טוב.
אם לא, מה שאני עשיתי וכן עזר לי לטווח מסויים של זמן זה לקרוא על זה ולהעמיק בפסיכולוגיה ובנושאים שהיו קשורים למה שאני עוברת. אני ממליצה לך לקרוא באינטרנט ולחפש מאמרים ומחקרים. בנוסף לזה שזה יכול להיות מעניין ויכניס לך מוטיבציה בתור מטרה שאת תרצי להשיג, זה יכול לעזור לך להתמודד עם הבעיות שלך ולהכנס לפרופורציות ולקו מחשבה בה את יודעת מה את עוברת ויכולה איכשהו להתמודד עם זה
מזדהה איתך לגמרי. בגלל זה אני מנסה כמה שיותר לשמור על קשר עם חבר אחד לפחות.
איך הקשר שלך עם חברים?
רוצה לדבר??
אני בטוחה שיש לך את המישהו הזה הקרוב שבאמת דואג לך ויכול להכיל אותך. רק אם תסתכלי מסביבך דקה ותחשבי עם עצמך מי זה. אם קשה לך להציג מול אנשים, כשאת מציגה, תתפקסי על אותו בן אדם.
ותישעני עליו, תספרי לו מה את מרגישה ותשתפי אותו. הוא יעזור לך.
אשמח לעזור לך בפרטי3>
אנונימית
אני מזדהה איתך כל כך. ממש הורסים את החיים. פוגעים בתפקוד היומיומי. לא רק בבית ספר גם עם המשפחה המורחבת. החרדה משתלטת עליי אני מאבדת את עצמי ואני מתנהגת מוזר וממש לא רגיל
הכי חשוב שתזכרי שאת לא לבד. הדבר הנוראי הזה מאוד נפוץ בעולם