סתם משהו שכתבתי.. אפשר ביקורת?

זה סקיצה עדיין..
אשמח להערות לפני שאני עורכת

לא מצליחה לעצור תצרחות,
דופקת תראש בקירות
יבבות חנוקות
שמתפרצות לתוך הבכי
היא מנסה לחשוב בהגיון
לשטוף פנים ולישון
אבל זה חזק ממנה,
היא משותקת
והזמן כמו עצר מלכת
להאמין שיהיה טוב
אבל היא לבד,
והעתיד מעורפל
לא רוצה לפתח ציפיות
ולספוג עוד נפילות
מנסה למצוא בתוכה כוחות
היא לא רוצה לחיות
אבל מפחדת,
רועדת מהגיהנום
היא לבד,
נעולה בבועה
המפתח לידה
אבל היא לא מצליחה לקחת
כואב לה הראש
והבכי כבר בלי דמעות
היא לבד
בין אנשים
והיא ממשיכה לצרוח
וזה נשאר בפנים