סתם משהו שכתבתי... אפשר ביקורת?

מדהים איך כזה מבול יכול להגיע ביום הכי יבש שכבר חשבתי שזהו הצלחתי להקפיא תצמי או לפחות לנתק תרגש מהשכל
מדהים איך הדבר הזה סוחף אותי ואינלי מושג אם זה טוב או לא ואם זה נורמלי להרגיש ככה בעצם הכל אצלי לא נורמלי או יותר נכון הנורמליות שלי היא להיות לא נורמלית אז עדיף לי פשוט לא לדעת כלום וזהו
מדהים איך הראש שלי כל כך חזק שהוא לא מתפוצץ, איך אני לא מאבדת שפיות , בעצם אף פעם לא היתה לי אופסי
מדהים איך תמיד אבל תמיד כשאני מגיעה למראה אני שמה לב רק לעינים שלי כי מה לעשות אני בגיל ההתבגרות ונמשכת ליופי וכשבוכים העינים תמיד הרבה יותר יפות, מדהים איך שאנשים עוברים דברים פי מליון קשים ממני ונשארים חזקים מדהים איך המסכה משרתת אותי בנאמנות אבל בורחת פתאום וחוזרת בלי להתנצל
מדהים איך בן אדם כל כך אוהב את עצמו אבל שונא ברמות מצד שני
מדהים איך שהכישרון שלי לדרמה שבדרך כלל עובד רק ברותח עוזר לי עכשיו לשחק עכשיו אדישות בעצם אולי זה מה שמפריע? האדישות,
מה זה משנה העיקר ותכלס זה הדבר הכי מדהים כאן שאני לא טובעת במבול הזה למרות שאני אפילו לא מטר וחצי מדהים שהעולם מורכב מדברים כל כך מדהימים שאפילו אני בלי משקפיים מצליחה לראות
פשוט מדהים