ביקורות/דעות על משהו שכתבתי?

חיים מיוחדים, לא כולם זוכים להם.
חיים מיוחדים, קורים רק פעם אחת..

יש לנו 120 שנה לעשות מה שנרצה.
הכול תלוי בהחלטה שלנו..
אפשר לחיות את הרגע, אפשר לחיות בלחץ וחרדה.
כל אחד במסלולו.. אבל.. אפשר לעצב לנו את המסלול
את.ה יכול.ה להחליט אם הוא יהיה מאושר, מלבלב ושמח
את.ה יכול.ה להחליט אם הם יהיו מאותגרים ומלאים במרוץ אחר השלמת המשימות שלנו..
ואת.ה גם יכול להחליט להשאיר אותם כמו שהם.. ולהגיד; מספיק לי, זה יפה ככה.

הספירה לאחור כבר החלה. הזמן עובר כמו הרוח. רגעים נהפכים לדקות, דקות נהפכות לימים. ימים הופכים לשנים. שנים שלא ישובו לעולם.
אבל אסור, פשוט אסור. אסור לך לתת לכל הרגעים היפים האלו להעלים. את.ה מעביר.ה אותם מאחורי עיניך כאילו מעולם לא קרו.
תהני, תציבי מטרות, תלחמי. בכל הכוח. אין לך מה להפסיד. בין כה וכה החול בשעון עדיין יורד, וזמנך מתקצר.
אין אחר כך. הגרגירים של שעון החול לא יחזרו..
אז תנסי, תוכיחי לעצמך. אין מטרה שאי אפשר להגשים אותה. אין כזה דבר שכולם מצליחים ואני לא..
כולם מנסים. כולם נלחמים. אין אדם אחר שלא מתמודד עם משהו.

אז שימי לב, הזמן עדיין עובר, השנים תמיד יחלפו, זוהי דרך הטבע.
תבטיחי לי שלא ישארו לך רגעים מבוזבזים.
שכל שניה תהיה מנוצלת עד הסוף. לכי על זה!
זה שלך!

בהגיעך לעולם קיבלת ארגז כלים. כל התמודדות מיועדת לך. הארגז הזה בעל כלים הנוצרו במיוחד בשבילך.. את יכולה לעבור את זה.

תישארי כאן. אל תמחקי בשניה את כל הרגעים שניתנו לך. את יכולה לעבור את האתגר הזה, את ההתמודדות הזאת. אני לא משקרת לך! זה אפשרי!