יש לי רגרסיה בגיל ואני נפגע מזה הרבה

הם כנראה לא מבינים ולא שמעו על זה בחיים אולי בגלל זה הם לא מאמינים לך, לא משנה מה תעשה או מה יהיה לך או שאפילו אם לא היה לך פאצ'י (אם לא כתבתי נכון אז סליחה חח) עדיין היו לצערי צוחקים עלייך לא משנה על מה או למה.
כשאתה מתנהג בגילך אז תנסה כמה שיותר גם לקחת את זה כצחוק ואם לא יוצא לך או לא בא לך אז אתה צריך להבין שלא כולם פה מושלמים במראה, אופי, יופי, התנהגות, נימוסים, נו ועוד, אתה צריך להבין שזה הם שמתנהגים כמו קטנים שצוחקים ולא מאמינים לך ומי יודע, אולי כשהם יגדלו הם יבינו ויצטערו על זה.
דווקא לפעמים זה כיף להרגיש כמו קטנים, אך תלוי מתי ואיך בדיוק.
עלי צחקו איזה 6 שנים וגם בתיכון צחקו עלי, ו?
שפכו עלי מים, חבורה של בכנים (חבורה גדולה) ופשוט צחקו, ו?
בסדר, צחקו, הבנתי, זהו?
לאף אחד לא באמת אכפת מהצחוקים שלהם, רק בגלל שהם חברים ויש להם כמעט אותו הומור אז צוחקים אבל אם הם לא היו חברים אז הסיכוים שהם אולי לא היו צוחקים עלייך.
חוץ מי זה קודם כל תאהב את עצמך, אם אתה כבר אוהב את עצמך אז יופי תמשיך כך ותנסה לא התייחס אליהם,
גם לפעמים אתה יכול לצחוק גם זה בסדר, אני למשל שצוחקים עלי אז לפעמים גם אני צוחקת כי זה באמת מצחיק. :))

הכל טוב, תנסי כמה שפחות לקחת ללב ואז בשלב מסוים שכבר למד פחות או יותר לא לקחת הרבה דברים שלילים ללב אז גם פחות תעלב או תתעצבן, יש מקרים שאתה אפילו יכול לחייך בגלל הטימטום שלהם