אני עוד דמעות בעבודה

אבא שלי לא בקשר איתי ההורים שלי גרושים והכל בצורה מאוד קשה ולא נעימה, לא חויתי דמות אבהית מעולם
מקודם בעבודה הגיע מבוגר וקנה משהו והתחיל כדרך אגב לספר לי שהוא קונה טת זה לבן שלו וזה אמרתי לו כל הכבוד לך אז הוא אמר לי לא צריך להגיד לי כל הכבוד זה מובן מאליו זה הבן שלי אני אדאג לו להכל
אז אמרתי לו ברור, אבל עדיין כל הכבוד לך שבאת עד לפה וקנית וזה אז הוא המשיך להגיד לי זה ממש מובן מאליו.. רגע, אבא שלך דואכ לך? אמרתי לו כן בשקט
אז הוא אמר לי יופי זה ברור שאבא ידאג לילד שלו וזה לילה טוה והלך כזה
והלב של נצבט
זה עשה לי רע השיח הזה, כמה שהוא צדק וכמה המציאות חיים שלי רחוקה מזה
יכולים לעודד אותי?