אם יש לאלוהים הגדרה אז הוא מוגבל, נכון?

זה לא השם היחידי שלו..

אנחנו לא תופסים את אלוהים במישרין, אלא באופן מעין בלשי, עוקבים אחר קצות החוט מתוך מה שנברא בכדי להגיע אליו (בתחילה הגשם, אז הצורה שבגשם, אז תרכובת היסודות, אז החומר ההיולי והצטיירות הצורות בו, אז המציאות המתמטית, וכו' וכו'). זו הסיבה שהשכל העיוני מחויב להעזר בספירות בכדי להגיע לאל, מפני שאלו משמשות ביטויים של האלוה בשלבי המציאות (ספירת מלכות מקבילה לשכל הפועל, חוכמה לגבול, וכן הלאה). מכיוון שאנו משיגים את האלוה במתודה הזו, דרך סדר השתלשלות הנבראים, אזי אנחנו משיגים אלוה שמקושר לנבראים ולא את האלוה כפי שהוא באמת (שאותו לא ניתן לגדר כלל, או לחשוב עליו כלל, הוא מעבר לקטגוריות התפיסה שלנו).

תיקון: ראיתי כעת שרמ"ק רשם שהחוכמה מקבילה לשכל הפועל, ואילו מלכות מקבילה לשכל השני (מה שיותר סביר, בדיעבד). על אף שהיו שסברו כפי שרשמתי בתחילה.

בעל הסולם אומר ש"אלהים" גימטריה "הטבע" ככה שכמו שאמר פה תפוחי זהב כל המידע וההגדרות שלנו על הבורא הם רק בגילויים שלו בהשתלשלות הבריאה כי בעצמותו לית מחשבה ותפיסה בו כלל .
ויש מחלוקת בפוסקים האם בכלל מותר לנו להגדיר את הבורא על דרך השלילה כגון אינסוף . ובקיצור לא כל כך פשוט להגדיר כי בהגדרה אנחנו מגשימים

אלוקים זה שם הבורא כפי שהוא נמצא בחוקי הטבע, בהקשר הזה הוא באמת גבולי.
אבל יש דרגות של הבורא שהם מעל מציאות הטבע והם לא ממש נתפסים במח שלנו.