למה אסור לעשות קעקוע?

אין לי מושג באמת,אולי זה יותר מכבד לא בטוחה

זו עבירה מהתורה - "וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם".
לא כל המצוות הן לפי מה פוגע בנו.

כי השם ברא אותנו ככה והוא לא רוצה שנחרוט דברים על גופנו כי זה נחשב שאנחנו הורסים את הגוף שלנו

זה פגיעה בגוף שלנו ועבירה על התורה

שואל השאלה:
כן הבנתי שזו עבירה אבל למה

מנהג של עובדי עבודה זרה.

אבל זה לא משנה למה.

המצוות - זה גזירות המלך, לא קשור לפגוע או לא פוגע. זה הרעיון - לעשות מה שה' אמר, גם אם לא מבינים למה...

זה כמו שאסור לחורר את עצמנו בדת... כביכול לא "להשחית" את הגוף שלנו אני חושבת

כי בעבר זו הייתה הדרך של הגויים לסמן לאן הם שייכים ואנחנו מנסים להיות כמה שיותר נבדלים מהם, חוץ מזה יש את הטענה שאם כל הכבוד שזה הגוף שלנו קיבלנו אותו מאלוקים ולכן זה לא יהיה ראוי שנעשה משהו שיפגע בו. אגב יש כאלו שמקלים וטוענים שקעקוע שנעשה כדי להסתיר צלקת מסוימת על הגוף שלבן אדם מאוד קשה לחיות איתה ביום יום זה בסדר

השחטה של הגוף שה' הביא לנו
מעשה עבודה זרה שהיה נהוג פעם ואנחנו צריכים להתרחק מעבודה זרה

שואל השאלה:
מה השחטה בזה יואו נמאס לי מהדת

איפה הכנעה לרצון ה' יתברך? הוא יודע מה טוב לנו... זה מזכה אותנו לעולם הבא.

השלטה כי קיבלנו גוף נקי כמו שהוא מה' וכל דבר כזה שהוא לתמיד משחיט את הגוף, פוגע בו אולי אפילו זה אומר שאנחנו לא מרוצים ממה שה' נתן לנו כל מיני הסברים יש.
וגם זה כדי להתרחק מעבודה זרה.

שואל השאלה:
__shayy
אז למה מותר לעשות ניתוחים פלסטיים לפי הדת?
ומה רע בלא להיות מרוצה ממה שה' נתן?

^ מבחן האמונה. צריכים להאמין שכל מה שה' נותן לנו - שהכל לטובה...

שואל השאלה:
תוצאה
אני לא אמינה בזה שהכל לטובה
זה שטויות זה לא יכול להיות..

זאת גמרא מפורשת (ברכות ס ע"ב - סא ע"א). אז לא לזלזל בזה. יש בזה גם הגיון. לא להאמין בזה - זה לייחס חיסרון לקב"ה, שהז גרוע...

שואל השאלה:
תוצאה
זה לא יכול להיות שהכל לטובה שגם הרע לטובה מה שרע-לרעה
בוא תיתן לי דוגמא איך הכל לטובה בידיוק?

יש דברים כרגע לא רואים, אבל עם הזמן התברר שב גן לטובה (כמו שהיה עם רבי עקיבא). לט חכמה להאמין שהכל לטובה, אם אין מקום לחשוב אחרת... החכמה להאמין שהכל לטובה, גם שזה לא נראה ככה (בסוף יתברר שזה כן).

שואל השאלה:
על מה המינוס די

שואל השאלה:
מתי זה יתברר?

^ שיגיע הזמן.

לפי דעתי גם ניתוחים פלסטיים לא ישר הסכימו וקיבלו את זה כל כך בקלות מבחינת ההלכה.. או שאני טועה? בכל מקרה בעניין הזה אני כבר פחות יודעת לענות.

"זה לא יכול להיות שהכל לטובה שגם הרע לטובה מה שרע-לרעה
בוא תיתן לי דוגמא איך הכל לטובה בידיוק?"
תחשבי על זה שהחיים, העולם, היקום זה כמו פאזל אחד גדול ואת בתור חלק אחד בפאזל לא יכולה להסתכל עליו מלמעלה, את לא יכולה לראות את כל הפאזל בשלמותו כי את חלק ממנו, אבל הקב"ה הוא זה שמרכיב את הפאזל והוא זה שרואה את התמונה בשלמותה ויודע באמת מה נכון ומה לא.
וגם אם יש קשיים אז בסופו של דבר זה לטובה גם אם זה לא נראה ככה לנו, שאנחנו חלק מהפאזל ושוב לא יכולים לראות אותו מלמעלה.
הדברים הרעים שקורים לנו הם באמת רעים באותו רגע, בנקודת זמן הזאת אבל זה מה שצריך לקרות כדי להשלים את כל התמונה.
ובכלל מי קבע מה זה טוב ומה זה רע? שמנו הגדרות לטוב ורע ואולי בעיני הקב"ה זה משהו אחר בכלל?
אז שוב הדברים האלה רעים לנו או עושים לנו לא טוב בנוקדת זמן הזאת אבל אם זה קרה זה היה צריך לראות. ואולי בכלל זה נדמה לנו שזה רע אבל מתוך זה יצמח לנו משהו טוב שישפר את החיים? שיעשה אותנו יותר מאושרים? גם לא חסר סיפורים כאלה בתנך.
ופה גם אפשר לבחון את האמונה שלך.