יש פה כאלה שהם לחוצים חברתית או עם ביטחון עצמי נמוך שעבדו במלצרות?

שואל השאלה:
כאילו תמיד היה לי הרגשה שאני חס וחלילה אהיה אדיש מידי ואפחד לדבר עם לקוחות ודברים בסגנון

זה בדיוק כמו עם בנות, אף פעם לא באמת היה לי אומץ ללכת ולהגיד לה מה אני מרגיש כי פחדתי אבל זה עובר עם הזמן. קיצר מה שאני בא להגיד זה שמתי שתוכל לעבוד אז תנסה ואם יהיה טוב תמשיך ואם לא אז תחפש משהו אחר

עבדתי בתור בריסטה כשזה היה שיא החרדה החברתית שלי וזה מה שעזר לי להתגבר תאמת,
הייתי 16 שנה עם חרדות חברתיות שגרמו לי לעזוב בית ספר,
עבדתי במסעדה שבוע ואז פיטרו אותי כי הייתי שקטה מדיי ולא היה לי אומץ לדבר עם לקוחות (רמה של בכי כשמישהו פונה אליי) ובתור קופאית במסעדה שכל העבודה שלה בנויה על לדבר עם לקוחות זה לא ככ עבד
אחרי שנה בבית קלטתי שכאילו
אם אני לא מתגברת על החרא הזה עכשיו אני אשכרה הולכת להרקב בבית של אמא שלי עד שאחת מאיתנו תמות
אז הלכתי למאפייה, (ביקשתי שאבא שלי ידבר איתם ויתנו לי לעבוד שם כי פחדתי לדבר בעצמי) ובאופן מפתיע התקבלתי
כבר ביום הראשון פשוט הכרחתי את עצמי לדבר עם אנשים וככה היה
ביום אחד התגברתי על חרדה חברתית של 16 שנה כי פחדתי מהעתיד שלי
מאז החלפתי עבודה, והגעתי למסעדה שמשרתת מעל 300-400 אנשים ביום, ואני סבבה לגמרי עם זה, תאמת שגיליתי שבני אדם זה הדבר הכי לא מפחיד בעולם
סתם אנשים, שניה אחרי שהם יוצאים מהמסעדה הם שוכחים שאתה בכלל קיים
תמיד קורות פדיחות (על בסיס יומיומי) אבל ככל שאתה עובד יותר עם אנשים אתה צובר יותר ביטחון ואתה כבר לא שם ז על הפדיחות והטעויות הקטנות האלה כי זה פשוט לא ישנה לך, כולם טועים, ואף אחד לא יזכור לך את זה

דיימ מישהי פה השקיעה בכתיבה

שואל השאלה:
תודה רבהה^^היה לי חשוב ממש לשמוע משהו כזה
שמח שהתגברת על זה
מקווה שגם אני אתגבר

אנחנו איתך אח שלי גיבור

אם אני הצלחתי להתגבר גם אתה תצליח
החיים דוחפים אותך לזה, אין ברירה
בהצלחה נסיך

פעם אני הלכתי לאיזה שבוע וכן יש אנשים מגעילים וכל זה אבל מסתדרים

זה לגיטימי, עם הזמן זה יעבור