אני חושבת שיש לי דכאון בינוני. מה לעשות?

למה שיהרגו אותך?
זה המצב הנפשי שלך והוא חשוב, לדבר איתם לא יעזור? הם צריכים לדעת.. (אם את מרגישה בנוח לדבר על זה איתם)
הם ההורים שלך, אני חושבת שהם יבינו אותך ויעזרו לך בכל דרך אפשרית..
אני בטוחה שהם תמיד רוצים בטובתך.

שואל השאלה:
זהו זה שהקטע שזה לא ככה, אם אני אגיד שאני ארצה ללכת לפסיכולוג או פסיכיאטר, הם יתחילו להגיד "דיי כבר לדמיין, את בסדר לגמריי!", "ואנחנו לא פסיכולוגים טובים?", "פסיכולוגיה-זה לא אמיתי", "את לא צריכה פסיכולוג, תאמיני שלנו פי אלף יותר קשה ממך!" וכו'...

שואל השאלה:
איך אני אלך? אני לא להגיד להם שאני אלך כי אז הם פשוט יחזיקו אותי בכוח, וגם לשקר ולהגיד שאני נגיג הולכת לחברה אבל אז ללכת לאיש מקצוע אני גם לא אוכל, ההורים שלי יגלו שאני לא באמת אצל חברה

שואל השאלה:
ואז ואז המחנכת שלי תדבר עם ההורים שלי, ואז... :)

טוב רוב אנשי המקצוע כן טובים תלוי במטפל וגם בך, 2 הם צריכים לדעת ואת גם צריכה להסביר להם כמה זה באמת רציני ומקרה חמור של דיכאון

1. יש ויש, ופחות קריטי אנשי מקצוע כשיש תרופות
2. אפשר לדבר עם היועצת שתדבר עם ההורים. עליה הם לא יצעקו, זה עובד כמו קסם מניסיון

בכללי כדאי מאוד ללכת להתאבחן כי יש סיכויים שזה לא בהכרח דיסתימיה של ה־dsm-5 אלא הפרעה אורגנית כמו נגיד חוסר בויטמין כלשהו או מחלה או משהו בסגנון.
לפי זה אפשר יהיה להתוות דרך טיפול יעילה, אמפירית זה עובד ברוב המקרים.