מה דעתכם על הקטע הבא מתוך הסיפור שלי?

"את יודעת משהו איימי? בחיים שלי, אבל בחיים! לא ראיתי אדם גועלי כמוך." הוא אמר בעצבים, בעוד הוא מתקרב לפני ומשטיח אותי על הקיר.
"אני גועלית? אני?" צעקתי עליו.
למרות שהייתי עמוק בתוך הקיר וידו,שהייתה על הקיר חסמה אותי. לא פחדתי לשנייה, אני כבר רגילה לאימותים כאלה.
"כן את! את חתיכת רמאית,שקרנית,חולת כסף! אני לא מאמין שאבא שלי קנה את האהבה המזויפת שלך. עלק: 'אני אוהבת אותך אמנון',בולשיט!" הוא צעק את מילתו האחרונה.
"אני לא הייתי עם אמנון בשביל כסף!" צעקתי.
לא יכולתי לסבול את זה שהוא חשב שאני חולת כסף. כן אני מרמה גברים עשירים,אבל לא בשביל כסף,אלה נקמה....