מה דעתכם על הקטע הבא מתוך סיפור שאני כותבת?

"את לא אוהבת אותי?" הוא שאל, כשדמעה אחת עולה על עיניו.
"אני... אני..." ניסיתי לומר אך לא הצלחתי להוציא את המילים מפי.
לא יכולתי לחשוב על עצמי, כשידעתי שעתיד החברים שלי תלוי במה שאומר לו כרגע.
"הבנתי אותך." הוא אמר והתחיל להתקדם מהמקום.
"חכה." תפסתי בידו, מנסה לגרום לדמעות שעל עיני להעלם.
"אני לא יכולה לאהוב אותך, האהבה שלי כלפיך פוגעת באחרים." אמרתי לו.
"ומה איתך איזבל? את לא חשובה פה?" שאל.
שמעו בקולו עד כמה קשה לו.
"רואי אתה יודע שאמא שלך לא תיכנע,זה פשוט..." ניסיתי לומר, אך הוא נדחף לדברי....