אשמח לחוות דעת על קטע שכתבתי.

זה קטע מתוך ספר שאני כותבת,אשמח לחוות דעת,לא עבדתי עליו הרבה זמן ונקודות לשיפור יתקבלו בשמחה.
(בת 13)

אני זוכרת את זה.
אני זוכרת איך הילדים היו מקללים אותה.
בלי שום סיבה.
אני זוכרת איך עמדתי שם בצד ולא הצלחתי לזוז.
הם שהרביצו לה.
אבל אני קפאתי.
אני זוכרת את המבט של אחד הילדים נשלח אלי.
ואיך תוך שנייה גם אני הייתי על הרצפה.
מטר של קללות נזרקות באוויר ולא נעצרות.
אפילו לא לשנייה.
הדמעות זלגו לי על הפנים.
הילדים הלכו כי שמעו את הצילצול.
נשארתי על הרצפה,פחדתי לקום.
שלחתי את מבטי לעבר נינה.
היא הייתה שרועה על הרצפה ודם ירד מהאף שלה.
אני זוכרת שפחדתי כל כך.
היא הסתכלה על הרצפה בעיניים ריקות בכל רגש.
הדמעות זלגו מתוך עינייה.
והיא מילמלה בשקט "למה?".