אשמח לחוות דעת על סיפור קצר שכתבתי

מעשה באיש אחד
שבמקרה היה האיש החכם ביותר בעולם.
האיש החכם נולד למשפחה פשוטה, בכפר פשוט עם אנשים פשוטים.
כבר בהיותו נער לא הסתדר עם משפחתו, הם פשוט לא הבינו את מוחו שהיה מפותח הרבה יותר משלהם. כשמלאו לאיש החכם 18, אנשי הכפר התחילו לנסות לשדך לו נשים, הביאו לו את הנשים היפות והחכמות ביותר בכפר, אך אף אחת מהן לא השביעה את רצונו ולא הבינה אותו, שהרי הוא היה האיש החכם בעולם ובשבילו הן היו טיפשות מטופשות.
ראה האיש ששום אישה לא מוצאת חן בעיניו, והלך לחפש עבודה.
אנשי הכפר הציעו לו מגוון עבודות- חוטב עצים, שואב מים, צייד, אופה, רועה צאן וכו', האיש החכם לא היה מרוצה מהעבודות, מקצועות כאלה בזויים מיועדים לפשוטי עם, בטח שלא לאדם החכם בעולם. וכך החליט האיש שהוא עוזב את הכפר ויוצא לעולם הגדול. הלך ולמד הוראה, לאחר שסיים ללמוד הלך ללמד סטודנטים באוניברסיטאות, הוא היה המורה הטוב והמבוקש ביותר והרוויח הון, אבל הוא עדיין לא היה מאושר מעבודתו, הרבה פעמים לקח לתלמידים המון זמן להבין חומר שבשבילו היה כל כך קל ופשוט. לאחר מספר שנים בתחום ההוראה האיש החכם כבר לא יכל יותר להתמודד עם טיפשותם של התלמידים והלך ללמוד משפטים, כשסיים את לימודיו היה שופט גדול מאוד בבית המשפט העליון, הוא היה נחשב לשופט הטוב בעולם ואליו הביאו את המקרים הכי קשים ומסובכים. לאחר מספר שנים שעבד כשופט, גם העיסוק הזה נמאס עליו, המקרים היו קלים לפתירה בשבילו והוא השתעמם במהרה, וכך למרות שהרוויח הון מהמקצוע, עזב האיש החכם גם את תחום המשפטים.
וכך, הלך האיש ללמוד רפואה, גם ממקצוע זה השתעמם ואיבד עניין ועבר ליהלומנות שגם את המקצוע הזה עזב לאחר זמן מה בשל אותן הסיבות.
הבין האיש החכם ששום מקצוע לא יספק אותו, ובכל מקרה היה לו מספיק כסף לכל החיים ויותר (שהרוויח מהמקצועות הקודמים שבהם עבד).
וכך הלך האיש החכם לחפש חברה, הוא נדד מארץ לארץ ומעיר לעיר, ולא מצא אפילו חבר אחד. כל האנשים שפגש היו טיפשים מדי בשבילו, ותסכל אותו לבלות בחברתם.
וכך, האיש החכם ביותר בעולם נשאר לבדו בביתו המפואר, נשאר אך ורק עם חוכמתו, עד יום מותו.