אין לי חברים בבית ספר ואני כבר עולה ליב, אף אחד לא מתייחס אליי גם כשאני מנסה להתחבר אליהם. מה אני יכול לעשות?

תנסה להתחבר לשקטים זה אמור לעבוד, גם תמיד יש את המפרגנים, בכל כיתה תנסה למצוא אותם.

או שתנסה להתחבר ולהיות מעורב
או שתעבור כיתה או בית ספר אבל חבל לעבור עדיף לנסות יותר

זה מרגיש כאילו אני כתבתי את זה
האמת שאני בעצמי לא יודעת מה לעשות אבל חשוב להישאר פתוח ולהראות שאתה פתוח לאנשים ואולי זה יבוא לבד

וואו אני באמת מתפלאת על החברה שאתה נמצא בה פשוט עצוב לי לשמוע שאתה במצב הזה... גם לי בדרך כלל קשה חברתית ואני מזדהה איתך.. ואני בגילך. יש לך מחנכ/ת מתחשב/ת? אולי תדבר איתו ותגיד לו שקשה לך ומה הוא היה מציע לך לעשות... נסה להצביע בכיתה שיראו שאתה נמצא, אחרי מבחן אם מישהו יוצא לשאול אותו איך היה ולהתחיל לדבר איתו, תבקש ממישהו/י עזרה במשהו, בבוקר להגיד לאנשים בוקר טוב אם יש קצת ילדים בכיתה שהם מדברים על משהו לנצל את ההזדמנות ולנסות להצטרף לשיחה... להצטרף לתנועת נוער/חוג ספורט/ נבחרת בית ספר בהתאם לתחביבים שלך ששם תפגוש חברים.
אני יודעת עד כמה זה נחשב בלתי אפשרי, אבל אין ברירה אתה חייב לעשות צעד, אני גם יודעת שאתה בטח קראת את הדברים שלי ואמרת על כל אחד: "אין מצב זה פאדיחה... גם זה אין מצב.."
אני אגיד לך שהפאדיחה הזאת יכולה להשתלם. אף אחד לא שופט אותך, אתה שופט את עצמך וחושב כל הזמן מה יחשבו עליך.. בסוף כולם חושבים על עצמם... ונכון- יכולים לרכל עליך, יכולים לחשוב עליך, ואחרי שנייה ידברו על משהו אחר. יכולים לחשוב שאתה מוזר בהתחלה, שיחשבו, אתה תוכיח להם אחרת יותר מאוחר. שאתה נואש לחברים- אז מה שיחשבו. כל מה שאתה צריך- זה לקחת אוויר שיתן לך טיפת ביטחון, להגיד לעצמך- הם בני אדם כמוני, עם רגשות כמוני, אף אחד לא מושלם. ולצאת לדרך. אז נכון יכולים לא לקבל אותך, אם מזה אתה פוחד- שטויות. תנסה עוד פעם ועוד פעם עד שמישהו יקבל אותך. וככל שתנסה תצבור ניסיון וביטחון וכבר לא תזכור את מה שהיה.

חחח גם אני אבל הבתי תיפה את השו וכל אחד היה איתי בבית ספר