יצאנו חברות חרא אבל האם זה מוצדק ההתנהגות שלה?

יש לנו חבורה שהתחילה השנה של 4 בנות.
אני הראשונה מהחבורה שהיה לה יומולדת ראשונה, החלטתי לא לחגוג.
אז שלושת הבנות מהחבורה לקחו אותי לחדר בריחה ושילמו עליי.
הבת השנייה שהיה לה יום הולדת, החליטה לחגוג עם עוד הרבה חברים.
כשהיום הולדת לחברה השלישית התקרב, היא דיברה הרבה על איך היא תחגוג, חשבה וחשבה וכשהגיע היום הולדת- היא לא חגגה. היום הולדת היה בסוף חודש מאי זה יצא בתקופה לא משהו.. קורונה וזה.. וגם זה היה 4 ימים אחרי מתכונת בהיסטוריה,
יום לפני בגרות בהיסטוריה, והבגרות הייתה מהבית
3 ימים לפני מבחן חשוב במתמטיקה.
אז יצא שלא חגגנו לה..
אני גרה באותו יישוב איתה אבל באותו יום של היום הולדת היא הייתה רחוקה- אצל דודים שלה. ככה שלא יכולתי לבוא אלייה ביום של היום הולדת.
ביום ההולדת שלה, שלושתינו מהחבורה, העלנו לה סטורי יומולדת מושקע ברמות. כתבתי לה ברכה ארוכה. ניסיתי לשמח אותה כמה שיותר לפחות בדרך כזאת.
עברו שבועיים מאז היומולדת שלה והיא פשוט העלתה לקלוז איך היא בוכה ומקללת את כולם, אומרת שכולם חראות, שאמן כולם ימותו, שאמן שביומולדת כולם יהיו עצובים, ושהיא תמיד שימחה את כולם בימי הולדת אבל אף אחד לא חגג לה ולא חשב עלייה.
(שתבינו שעברו שבועיים מאז, והיא רק עכשיו אמרה את זה ועד עכשיו הכל היה בסדר והיא שמחה וצחקה)
כמובן שהגבתי לה, אמרתי לה שהיא חשובה לכולם, והרבה העלו לה סטורי ואיחלו לה מזל טוב ושאף אחד לא שכח מהיומולדת שלה. הסברתי לה שהתקופה חרא ובגלל זה לא יצא לחגוג ושאני מצטערת במרות.
אבל זה לא שינה לה כלום.
לאחר מכן, הבנתי שהיא באותם רגעים הייתה עם החברה השלישית מהחבורה.. זה היה קצת מוזר שהיא עצובה וכועסת על כל החברים שלה כשחברה שלה זאת שגם לא חגגה לה, לצידה.
יום אחרי, אני והחברה השנייה מהחבורה התקשרנו לאותה אחת שכעסה בקלוז (וגם לחברה מהחבורה שהייתה איתה) והיא פשוט לא רצתה לענות ולדבר איתנו.
אני לא מבינה מה קורה, אני מבינה שעשינו משהו שממש ביאס אותה, אבל מה עכשיו? היא תכעס על כולם ותשאר לבד? ולמה היא לא כועסת על החברה השלישית?