קטע כתיבה על חייל שנופל. מה דעתכם?

"קדימה כולם, לעלות על מדים"- צועק המפקד לחיילים.
"זה מבצע חשוב, צריך להתאחד".
אבל אני- אני לא מפחד.

אנחנו עולים על רכב ממוגן,
ובשקט ששורר יש יותר מידי בלגאן.
אבל אני- אני לא מפחד.

ואמא מתקשרת קצת לבכות.
אני אומר לה שהכל יהיה בסדר, ושטויות.
הנוף מתרחק ויורדים עם נשקים,
צבע האופק עומד מנגד לאווירה המתוחה- כה נעים.
אבל אני- אני לא מפחד.

רימון יד נשלח, מאיים להתפוצץ,
בלי לחשוב פעמיים- עליו אני קופץ.
המוות מכה לי מול העיניים, עוטף אותי מכל צדדי.

אבל אני- אני לא מפחד.