אפשר את החוות דעת שלכם על קטע כתיבה שכתבתי עכשיו ?:)

היא עדין סך הכל רק ילדונת,
אך עם כל זאת
יש לה נפש כה בוגרת,
אז היא מאזנת,
תמיד לשמור
על הילדותיות,
כדי לחייך עוד טיפונת
גם שאין סיבה,
כדי לשמור על הילדונת
שבה.

ואין לה הרבה בארנק,
אבל יש לה לב ענק,
הנשמה שלה כאור בזק,
נוצצת יותר מהכוכבים בשמיים
מרוב אור טהור וחזק.
ואיך היא מתפללת חזק
בתוך החושך והמחנק
איך היא רצתה לקבל קצת אור
שלא היה אף אחד לשמור,
היא ידעה שהיא ילדונת,
אבל שום אותה לא יעצור.
היא בנפשה הבוגרת הרימה לעצמה כנפיים
כדי לבחור,לעוף הכי גבוה,
שאף אחד לא היה נותן תנופה,
ולהחזיק מאחור.
והכל יעבור,
כי היא סך הכל עוד ילדונת, בהתחלה.
והיא יודעת שעוד יגיע הנחלה.
אם זה בחיוך של אדם שיעבור,
ויתן לה לעוף עוד קצת קדימה
בזמן ששהיא רק צועדת לאחור
על ידי החיים
שמסובבים את כולם אינספור,
שוב ושוב הלוך חזור..