קטע כתיבה סתם הרגשתי צורך לפרוק לול מה דעתכם?

אנשים נכנסו לי ללב ויצאו ממנו בלי סוף.
וכשאת באת והבטחת שלא תעזבי אותי אף פעם, האמנתי לך.
כי אולי, עמוק בתוך הלב, פחדתי להיות לבד.
אז נתתי לך להכנס ולסייר בין כל החדרים, והרגשתי קצת מוזר שמישהי דורכת במקומות שפעם היו נטושים.
התקרבת כל פעם עמוק יותר, ואני התרחקתי קצת יותר.
הפחד השתלט עליי.
ואת אמרת שזה בסדר, שיש לך זמן וסבלנות.
אמרת שלא משנה מה יקרה, את רוצה אותי בחיים שלך.
ולאט לאט אהבתי אותך יותר ויותר
גם כשלקחת צעד אחורה.
גם כשאמרת שזה לא זה.
גם כשעזבת את הלב שלי כמו כולם ונותרתי שוב בודד.
נתתי לך ללכת, כי אני רוצה את הכי טוב בשבילך, כי אני חושב שזה מגיע לך.
נתתי לך ללכת כי אני עדיין אוהב אותך.
אנשים נכנסו לי ללב ויצאו ממנו בלי סוף,
הייתי בטוח שתשברי את הסטטיסטיקה
אבל בסוף עזבת,
כמו כולן.