15 תשובות
אליי
ואם אין אותי אז 1201
היי אני אשמח לדבר איתך:)
לפני שהתגייסתי לצבא הייתי בדיכאון ממש.
המחשבות האובדניות לא הרפו ממנו ואפילו עשיתי משהו שהתחרטתי עליו אחר כך (כן מה שאת חושבת). לא סיפרתי לאף אחד חוץ מאמא שלי והיא היחידה שיודעת את זה. לא סיפרתי למשפחה כי ידעתי שזה ישפיע מאוד.
ניתקתי קשר עם חברים והתרחקתי בצורה משמעותית מהמשפחה.
מה שגרם לי להתעודד ולשנות אווירה זה הגיוס לצבא.
פתאום הכרתי חברים חדשים וגם חידשתי קשרים עם חברים אחרים שהיו עסוקים בדברים שלהם... שנת שירות, עתודה, תואר ואני הייתי היחידה שהתגייסה.
מה שבאתי להגיד זה שאת צריכה לקחת הכל בקלילות.
תקופות באות ותקופות הולכות ואם זה נראה לך עכשיו שאין אור בקצה המנהרה תלחמי בעבור האנשים שאוהבים אותך.
החיים יפים וחבל שדבר כזה יפה ילך לאיבוד. תחשבי מה את באמת יכולה לעשות כדי לשנות את ההרגשה שלך.
כל הכבוד על זה שנרשמת לחדר כושר ונכנסת למסגרות חדשות:) שינוי כזה לוקח הרבה זמן אבל הוא יגיע.
אם יש לך אפשרות לשתף מישהו קרוב או סתם בא לך לפרוק אצלי בפרטי את יותר ממוזמנת.
לא רשמתי מאנונימי כי אין לי מה להסתיר. אני מתגאה במגבלות שלי ובאתגרים שהצלחתי לכבוש. אני מאמינה שלכל בן אדם יש מעידות אבל החוכמה היא לדעת להתמודד עם זה.
לפני שהתגייסתי לצבא הייתי בדיכאון ממש.
המחשבות האובדניות לא הרפו ממנו ואפילו עשיתי משהו שהתחרטתי עליו אחר כך (כן מה שאת חושבת). לא סיפרתי לאף אחד חוץ מאמא שלי והיא היחידה שיודעת את זה. לא סיפרתי למשפחה כי ידעתי שזה ישפיע מאוד.
ניתקתי קשר עם חברים והתרחקתי בצורה משמעותית מהמשפחה.
מה שגרם לי להתעודד ולשנות אווירה זה הגיוס לצבא.
פתאום הכרתי חברים חדשים וגם חידשתי קשרים עם חברים אחרים שהיו עסוקים בדברים שלהם... שנת שירות, עתודה, תואר ואני הייתי היחידה שהתגייסה.
מה שבאתי להגיד זה שאת צריכה לקחת הכל בקלילות.
תקופות באות ותקופות הולכות ואם זה נראה לך עכשיו שאין אור בקצה המנהרה תלחמי בעבור האנשים שאוהבים אותך.
החיים יפים וחבל שדבר כזה יפה ילך לאיבוד. תחשבי מה את באמת יכולה לעשות כדי לשנות את ההרגשה שלך.
כל הכבוד על זה שנרשמת לחדר כושר ונכנסת למסגרות חדשות:) שינוי כזה לוקח הרבה זמן אבל הוא יגיע.
אם יש לך אפשרות לשתף מישהו קרוב או סתם בא לך לפרוק אצלי בפרטי את יותר ממוזמנת.
לא רשמתי מאנונימי כי אין לי מה להסתיר. אני מתגאה במגבלות שלי ובאתגרים שהצלחתי לכבוש. אני מאמינה שלכל בן אדם יש מעידות אבל החוכמה היא לדעת להתמודד עם זה.
שואל השאלה:
אני בדיוק במצב שלך רק שקיבלתי פטור מהצבא וזה עוד יותר גורם לי ללחץ. החוסר במסגרת הזה גורם לי להיות נורא מבולבלת, כי הייתי בדיכאון (עדיין אבל מנסה להיות יותר טוב ולחשוב חיובי) והייתי אובדנית ולכן גם לא סיימתי תיכון ובגרויות ועכשיו אני פשוט בחוץ, עברתי לעיר חדשה, אין חברים, לא אוהבת את העבודה, ופשוט חוזרת הביתה מותשת נפשית כזה. אני כל כך רציתי ללכת לצבא בהתחלה כי רציתי להרגיש חלק ממשהו (כי בתיכון לא הרגשתי ככה כי לא למדתי כמו כולם) וגם את זה אין לי. אני יודעת שאני צריכה לקחת הכל לאט ובקלות אבל כשאני משווה את עצמי לאחרים זה מרגיש לי נורא.
אני בדיוק במצב שלך רק שקיבלתי פטור מהצבא וזה עוד יותר גורם לי ללחץ. החוסר במסגרת הזה גורם לי להיות נורא מבולבלת, כי הייתי בדיכאון (עדיין אבל מנסה להיות יותר טוב ולחשוב חיובי) והייתי אובדנית ולכן גם לא סיימתי תיכון ובגרויות ועכשיו אני פשוט בחוץ, עברתי לעיר חדשה, אין חברים, לא אוהבת את העבודה, ופשוט חוזרת הביתה מותשת נפשית כזה. אני כל כך רציתי ללכת לצבא בהתחלה כי רציתי להרגיש חלק ממשהו (כי בתיכון לא הרגשתי ככה כי לא למדתי כמו כולם) וגם את זה אין לי. אני יודעת שאני צריכה לקחת הכל לאט ובקלות אבל כשאני משווה את עצמי לאחרים זה מרגיש לי נורא.
אנונימית
את לא חייבת לעשות צבא היום כדי להרגיש משהו משמעותי ואם את לא מרגישה שאת מספיק ממצה את עצמך בעבודה פשוט תעברי עבודה. את לא צריכה לעשות בכוח דברים שאת לא נהנת לעשות.
דרך אגב, חשבת לעשות שירות לאומי או להתנדב במקום כלשהו? זה משהו שממש יכול לעזור להעביר את הזמן ולהכיר חברים חדשים.
דרך אגב, חשבת לעשות שירות לאומי או להתנדב במקום כלשהו? זה משהו שממש יכול לעזור להעביר את הזמן ולהכיר חברים חדשים.
לכי לטיפול פסיכולוגי
מה שעזר לי זה פשוט לשנות מסגרת וזה על אותו עיקרון.
לא שמרת בכלל על קשר עם חברים מהעיר הקודמת?
לא שמרת בכלל על קשר עם חברים מהעיר הקודמת?
אולי היא לא רוצה ללכת בכלל לטיפול פסיכולוגי?
אני אישית לא רציתי ללכת וגם ידעתי שלחשוף כל כך הרבה דברים עשוי להזיק לי הרבה יותר.
אני אישית לא רציתי ללכת וגם ידעתי שלחשוף כל כך הרבה דברים עשוי להזיק לי הרבה יותר.
שואל השאלה:
כן רציתי להתנדב לצבא אבל אני מרגישה שהמצב הנפשי שלי ספציפית לזה לא מתאים ורציתי לעשות שירות לאומי אבל אני לא בטוחה מה אני רוצה לעשות כי אומרים לי שאני צריכה לעשות משהו שיעזור לי בעתיד ואין לי שמץ מה אני רוצה לעשות בעתיד. אני מקווה שאני לא נשמעת מתמסכנת או משהו, אני פשוט נורא נורא מבולבלת ומרגישה שאני לא מכירה את עצמי מספיק (מן הסתם כי גם לא חוויתי כלום כי הייתי עסוקה באשפוזים). יש לי קצת חברים מהעבודה והכרתי קצת וזה באמת יותר משמח אבל אני כל כך רוצה לצאת מהמצב שאני נמצאת בו כי אני מרגישה שאני לא יכולה לתפקד עד הסוף, כאילו המצב הנפשי שלי ממש משפיע עליי ועל הקשרים שלי עם אנשים ועל העבודה ועל הכל, אני פשוט רוצה שיהיה לי טוב ולהיות מאושרת.
כן רציתי להתנדב לצבא אבל אני מרגישה שהמצב הנפשי שלי ספציפית לזה לא מתאים ורציתי לעשות שירות לאומי אבל אני לא בטוחה מה אני רוצה לעשות כי אומרים לי שאני צריכה לעשות משהו שיעזור לי בעתיד ואין לי שמץ מה אני רוצה לעשות בעתיד. אני מקווה שאני לא נשמעת מתמסכנת או משהו, אני פשוט נורא נורא מבולבלת ומרגישה שאני לא מכירה את עצמי מספיק (מן הסתם כי גם לא חוויתי כלום כי הייתי עסוקה באשפוזים). יש לי קצת חברים מהעבודה והכרתי קצת וזה באמת יותר משמח אבל אני כל כך רוצה לצאת מהמצב שאני נמצאת בו כי אני מרגישה שאני לא יכולה לתפקד עד הסוף, כאילו המצב הנפשי שלי ממש משפיע עליי ועל הקשרים שלי עם אנשים ועל העבודה ועל הכל, אני פשוט רוצה שיהיה לי טוב ולהיות מאושרת.
אנונימית
זאת המלצה שלי והיא תעשה איתה מה שהיא רוצה, אם הולכים לטפל טוב זה יכול מאד לעזור
שואל השאלה:
לא שמרתי על קשר, די ניתקתי קשר מכולם כי פשוט התרחקתי והייתי מרוכזת בעצמי ולא רציתי לדבר עם אף אחד ולא רציתי כלום. למרות שהם היו ממש סבבה ואני בן אדם די חברותי, קשה לי לשמור על קשרים כי אני מתרחקת רוב הזמן..
לא שמרתי על קשר, די ניתקתי קשר מכולם כי פשוט התרחקתי והייתי מרוכזת בעצמי ולא רציתי לדבר עם אף אחד ולא רציתי כלום. למרות שהם היו ממש סבבה ואני בן אדם די חברותי, קשה לי לשמור על קשרים כי אני מתרחקת רוב הזמן..
אנונימית
שואל השאלה:
הייתי בטיפול פסיכולוגי במסגרת אשפוזים ובהתחלה שנאתי אבל עם הזמן למדתי לאהוב לדבר ולפרוק, כרגע אני מנסה למצוא, הבעיה היא שאני לא בקשר טוב עם אמא שלי ואין לי אבא אז אני צריכה לקרוע את התחת שלי וזה איזה 350 שקל פגישה ויקר לי מידי
הייתי בטיפול פסיכולוגי במסגרת אשפוזים ובהתחלה שנאתי אבל עם הזמן למדתי לאהוב לדבר ולפרוק, כרגע אני מנסה למצוא, הבעיה היא שאני לא בקשר טוב עם אמא שלי ואין לי אבא אז אני צריכה לקרוע את התחת שלי וזה איזה 350 שקל פגישה ויקר לי מידי
אנונימית
אולי אם תוכלי להבין מדוע המחשבות האלו באות את תצליחי להתגבר עליהן,
היו תקופות בעבר שבהן הרגשת על הפנים ובתקופות האלו כל מיני מחשבות צצו לראש כתוצאה מייאוש תשישות וכאב בנוסף לכל מיני דברים שהיום אולי יותר נחשפים אליהם שגורמים למחשבות אובדניות.
כרגע את לקחת על עצמך 2 מסגרות שדורשות ממך אנרגיות מסוימות לפי מה שקראתי עבודה וחדר כושר ואת מרגישה קושי מסוים, מכיוון שאת מרגישה את הקושי הזה המוח שלך זוכר לאן הוא הלך מתי שהיה את הקושי או לחץ ממסגרות, למקומות האלו, לכן המחשבות האלו חוזרות לך זה לא אומר שאת חס ושלום במקומות הרעים האלו, זה פשוט כנראה תוצאה של דבר מסוים שהמוח זוכר ויכול להעלם אחרי זמן מה של חוסר יחס למחשבות.
מה שאת כן צריכה וחשוב שתדעי הוא שאת במקום טוב כרגע, בין אם את מרגישה זאת או לא אני חושב שאת צריכה מישהו שיאמר לך את זה כדי לשים את הדברים בפרספקטיבה יותר חיובית, אני מניח שאת בסביבות גיל 20 שזה גיל מצויין והכל עוד פתוח ומוקדם וטוב ונוח.
בנוגע לבית ספר, לצערי הרב כל כך הרבה דברים שמלמדים בבית הספר הם חסרי תועלת ונעלמים מהעניין של התלמידים זמן קצר לאחר הלימודים, מה שמספיק היום זאת תעודת בגרות נטו בשביל אקדמיה, אז לא צריך לקחת בצורה קשה את העניין של בית הספר מקסימום אם חסרים לך מקצועות מסוימים תשלמי לתעודה והכל טוב ויפה הכל פתוח בפנייך לאן תחליטי שאת הולכת ללמוד באקדמיה בעל משקל הרבה יותר כבד לעתיד שלך.
לגבי הצבא, אפשר להבין אם זאת מסגרת שלא מתאימה לכולם וישר כוח על הרצון שלך אבל לצערי המון פעמים לא מתחשבים ממש באנשים עם בעיות מסוג זה או אחר אני ראיתי את זה לא מספר פעמים, אני מניח שהסיבה אולי מתי שלאחרים קשה גם הם אולי יותר נוטים להעלים עין מקשיים של אחרים "כולם סובלים לא רק את\ה" לא משנה ממש אם יותר קשה לך או פחות קשה לך, שוב יש ויש אבל לצערי הרב אני לא יודע עד כמה אנשים היום תומכים אחד בשני בצבא כשזה נוגע לבעיות נפשיות, מסגרת שיכולה להיות קשה ומגבילה עבור הרבה יכולה לגרום לאנשים להיות עוד יותר כאלו.
עכשו אני עדיין לא סגור לגמרי לגבי בת כמה את כי את אמרת "ורציתי לעשות שירות לאומי אבל אני לא בטוחה מה אני רוצה לעשות" כלומר את לא בטוחה במה את רוצה לעשות בכיוון של שירות לאומי, אני לא בטוח איך זה עובד אבל כמו בלימודים וצבא יש כמה אפשרויות תנסי לראות מה מדבר אלייך יותר, ואם אין משהו שמדבר אלייך ממש תראי מה יעשה לך חיים קלים יותר או נוחים יותר שלא יהיו לך תחושות רעות מלשרת.
פסיכולוג היום אני מאמין שאפשר גם לקבל בצורה מסובסדת מטעם קופת חולים, את יכולה לנסות את זה ולא צריך לשלם 350 שקל לפגישה:
https://www.clalit.co.il/he/info/services/pages/finding_treatment.aspx
אם האנגלית שלך ברמה סבירה את יכולה אפילו לנסות לבדוק ביוטיוב כל מיני סרטונים של פסיכולוגים ואנשים מומחים שהפיצו כדי לעזור לאנשים עם בעיות מסוג זה או אחר, יש כל מיני טריקים תהליכים ומידע שחוסך ממך ללכת לפסיכולוגים, תבדקי את זה לגבי מה שמפריע לך.
אישית דבר שעוזר מאוד לכל התחומים ולי אישית עשה פלאים הוא תרגילי נשימה, תחפשי אפליקציה שנקראת prana breath, לאנשים אין שמץ של מושג היום איך אפשר פשוט על ידי תרגול נשימה בצורה זאת או אחרת יכול לגרום להם להרגע לחלוטין, יכול לגרום להם לקבל אנרגיות, יכול לעבור מחשבות ולנקות את הראש, תנסי תרגיל פשוט כמה פעמים שתקבלי טיפה תחושה על מה אני מדבר, תנשמי אוויר עמוק ולאט לאט חשוב מאוד, מהאף לא מהר ולא בכוח, תחזיקי את האוויר הזה 4 שניות בפנים בלי לתת לו לצאת, תשחררי את האוויר מהפה טיפה יותר מהר מאיך שנשמת ולגמרי, הטריק הוא גם לדאוג שלא ישאר הרבה אוויר לקחת או להוציא בכל התרגיל, מתי שאת מרגישה רע תראי אם את יכולה לקחת רגע לעצמך ולבצע את זה, זה יכול לעשות עבורך פלאים, ובאפליקציה שציינתי יש כל מיני תרגילים ויותר אינטנסיבים שיכולים למחוק את התחושות הרעות שהרגשת באותו רגע, חוץ מהעובדה שמאוד בריאים ויכול לשפר את הסיבולת לב ריאה שלך ולתרום לבריאות ולכושר שלך, עוד דבר חשוב מאוד - תתמדי על חדר כושר כל מה שאת צריכה זאת התמדה - זה ישנה לך את החיים מקצה לקצה ויעזור למצב הנפשי שלך המון.
נקודה כללית את בגיל מוקדם וסביר להניח ששמעת את זה בעבר אבל זה די נכון - הכל לפנייך, לא צריך להילחץ מהחלטות בעתיד, תמצאי לעצמך מתי שיש לך זמן פנוי ונוח בשבוע, אבל לא לדחות יותר מדי ולזרוק לצד - זמן שבו את יכולה לשבת עם עצמך ולבדוק את האפשרויות שלך לגבי לימודים ותראי מה לדעתך מתאים לך יותר, אולי זאת סוג המסגרת שאת זקוקה לה.
כל מיני שאלות לגבי מה שרשמתי לך או משהו שאני יכול לעזור לחדד או להסביר יותר טוב אל תהססי לשלוח לי הודעה.
היו תקופות בעבר שבהן הרגשת על הפנים ובתקופות האלו כל מיני מחשבות צצו לראש כתוצאה מייאוש תשישות וכאב בנוסף לכל מיני דברים שהיום אולי יותר נחשפים אליהם שגורמים למחשבות אובדניות.
כרגע את לקחת על עצמך 2 מסגרות שדורשות ממך אנרגיות מסוימות לפי מה שקראתי עבודה וחדר כושר ואת מרגישה קושי מסוים, מכיוון שאת מרגישה את הקושי הזה המוח שלך זוכר לאן הוא הלך מתי שהיה את הקושי או לחץ ממסגרות, למקומות האלו, לכן המחשבות האלו חוזרות לך זה לא אומר שאת חס ושלום במקומות הרעים האלו, זה פשוט כנראה תוצאה של דבר מסוים שהמוח זוכר ויכול להעלם אחרי זמן מה של חוסר יחס למחשבות.
מה שאת כן צריכה וחשוב שתדעי הוא שאת במקום טוב כרגע, בין אם את מרגישה זאת או לא אני חושב שאת צריכה מישהו שיאמר לך את זה כדי לשים את הדברים בפרספקטיבה יותר חיובית, אני מניח שאת בסביבות גיל 20 שזה גיל מצויין והכל עוד פתוח ומוקדם וטוב ונוח.
בנוגע לבית ספר, לצערי הרב כל כך הרבה דברים שמלמדים בבית הספר הם חסרי תועלת ונעלמים מהעניין של התלמידים זמן קצר לאחר הלימודים, מה שמספיק היום זאת תעודת בגרות נטו בשביל אקדמיה, אז לא צריך לקחת בצורה קשה את העניין של בית הספר מקסימום אם חסרים לך מקצועות מסוימים תשלמי לתעודה והכל טוב ויפה הכל פתוח בפנייך לאן תחליטי שאת הולכת ללמוד באקדמיה בעל משקל הרבה יותר כבד לעתיד שלך.
לגבי הצבא, אפשר להבין אם זאת מסגרת שלא מתאימה לכולם וישר כוח על הרצון שלך אבל לצערי המון פעמים לא מתחשבים ממש באנשים עם בעיות מסוג זה או אחר אני ראיתי את זה לא מספר פעמים, אני מניח שהסיבה אולי מתי שלאחרים קשה גם הם אולי יותר נוטים להעלים עין מקשיים של אחרים "כולם סובלים לא רק את\ה" לא משנה ממש אם יותר קשה לך או פחות קשה לך, שוב יש ויש אבל לצערי הרב אני לא יודע עד כמה אנשים היום תומכים אחד בשני בצבא כשזה נוגע לבעיות נפשיות, מסגרת שיכולה להיות קשה ומגבילה עבור הרבה יכולה לגרום לאנשים להיות עוד יותר כאלו.
עכשו אני עדיין לא סגור לגמרי לגבי בת כמה את כי את אמרת "ורציתי לעשות שירות לאומי אבל אני לא בטוחה מה אני רוצה לעשות" כלומר את לא בטוחה במה את רוצה לעשות בכיוון של שירות לאומי, אני לא בטוח איך זה עובד אבל כמו בלימודים וצבא יש כמה אפשרויות תנסי לראות מה מדבר אלייך יותר, ואם אין משהו שמדבר אלייך ממש תראי מה יעשה לך חיים קלים יותר או נוחים יותר שלא יהיו לך תחושות רעות מלשרת.
פסיכולוג היום אני מאמין שאפשר גם לקבל בצורה מסובסדת מטעם קופת חולים, את יכולה לנסות את זה ולא צריך לשלם 350 שקל לפגישה:
https://www.clalit.co.il/he/info/services/pages/finding_treatment.aspx
אם האנגלית שלך ברמה סבירה את יכולה אפילו לנסות לבדוק ביוטיוב כל מיני סרטונים של פסיכולוגים ואנשים מומחים שהפיצו כדי לעזור לאנשים עם בעיות מסוג זה או אחר, יש כל מיני טריקים תהליכים ומידע שחוסך ממך ללכת לפסיכולוגים, תבדקי את זה לגבי מה שמפריע לך.
אישית דבר שעוזר מאוד לכל התחומים ולי אישית עשה פלאים הוא תרגילי נשימה, תחפשי אפליקציה שנקראת prana breath, לאנשים אין שמץ של מושג היום איך אפשר פשוט על ידי תרגול נשימה בצורה זאת או אחרת יכול לגרום להם להרגע לחלוטין, יכול לגרום להם לקבל אנרגיות, יכול לעבור מחשבות ולנקות את הראש, תנסי תרגיל פשוט כמה פעמים שתקבלי טיפה תחושה על מה אני מדבר, תנשמי אוויר עמוק ולאט לאט חשוב מאוד, מהאף לא מהר ולא בכוח, תחזיקי את האוויר הזה 4 שניות בפנים בלי לתת לו לצאת, תשחררי את האוויר מהפה טיפה יותר מהר מאיך שנשמת ולגמרי, הטריק הוא גם לדאוג שלא ישאר הרבה אוויר לקחת או להוציא בכל התרגיל, מתי שאת מרגישה רע תראי אם את יכולה לקחת רגע לעצמך ולבצע את זה, זה יכול לעשות עבורך פלאים, ובאפליקציה שציינתי יש כל מיני תרגילים ויותר אינטנסיבים שיכולים למחוק את התחושות הרעות שהרגשת באותו רגע, חוץ מהעובדה שמאוד בריאים ויכול לשפר את הסיבולת לב ריאה שלך ולתרום לבריאות ולכושר שלך, עוד דבר חשוב מאוד - תתמדי על חדר כושר כל מה שאת צריכה זאת התמדה - זה ישנה לך את החיים מקצה לקצה ויעזור למצב הנפשי שלך המון.
נקודה כללית את בגיל מוקדם וסביר להניח ששמעת את זה בעבר אבל זה די נכון - הכל לפנייך, לא צריך להילחץ מהחלטות בעתיד, תמצאי לעצמך מתי שיש לך זמן פנוי ונוח בשבוע, אבל לא לדחות יותר מדי ולזרוק לצד - זמן שבו את יכולה לשבת עם עצמך ולבדוק את האפשרויות שלך לגבי לימודים ותראי מה לדעתך מתאים לך יותר, אולי זאת סוג המסגרת שאת זקוקה לה.
כל מיני שאלות לגבי מה שרשמתי לך או משהו שאני יכול לעזור לחדד או להסביר יותר טוב אל תהססי לשלוח לי הודעה.
לא לוותר על עצמך
יקרה,
נדמה ממילותייך שאת לכאורה חייה חיים מלאים, עובדת, מתעמלת, אך עדיין נראה שמשהו חסר לך, את חשה שזה לא מספיק ומאין עננה כבדה ושחורה שוכנת בליבך, הדכדוך כמו גל מאיים להציף אותך מכל עבר.
את רוצה לקבל חיבוק, אוזן קשבת ואולי גם עצה טובה אך ככל הנראה מרגישה שאין סביבך אנשים אשר יוכלו להעניק לך את זה. ייתכן כי החוסר בחברים או במסגרת תומכת מגבירים אצלך את תחושת הבדידות עד כדי כך שעולות בך מחשבות אובדניות.
מדברייך עולה קול נוסף, קול החפץ בשינוי ולא מוותר לעצמו, קול שנראה שגם מבטא רצון לקרבה ולחברה, הקול הזה כל כך לא ברור מאליו.. באחת מתגובותייך לפוסט רשמת שהתחלת עבודה חדשה ויש לך שם מעט חבריים, אולי הם יוכלו להוות עבורך אוזן קשבת...
יקרה, אם תרצי להמשיך לשתף אותנו בפרטיות ובאנונימיות בתחושותייך ובמחשבותייך את מוזמנת לפנות אלינו לצ'אט של אתר סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. הצ'אט פועל כל השבוע, חוץ מיום שישי, בשעות 21:00 עד חצות. שם תוכלי ולשוחח עם מתנדב או מתנדבת מתוך תקווה שלו לרגע תרגישי שהטבעת סביב צווארך משתחררת ושאנחנו איתך...
מחכים לך...
שלך,
מתנדבת בסה"ר.
נדמה ממילותייך שאת לכאורה חייה חיים מלאים, עובדת, מתעמלת, אך עדיין נראה שמשהו חסר לך, את חשה שזה לא מספיק ומאין עננה כבדה ושחורה שוכנת בליבך, הדכדוך כמו גל מאיים להציף אותך מכל עבר.
את רוצה לקבל חיבוק, אוזן קשבת ואולי גם עצה טובה אך ככל הנראה מרגישה שאין סביבך אנשים אשר יוכלו להעניק לך את זה. ייתכן כי החוסר בחברים או במסגרת תומכת מגבירים אצלך את תחושת הבדידות עד כדי כך שעולות בך מחשבות אובדניות.
מדברייך עולה קול נוסף, קול החפץ בשינוי ולא מוותר לעצמו, קול שנראה שגם מבטא רצון לקרבה ולחברה, הקול הזה כל כך לא ברור מאליו.. באחת מתגובותייך לפוסט רשמת שהתחלת עבודה חדשה ויש לך שם מעט חבריים, אולי הם יוכלו להוות עבורך אוזן קשבת...
יקרה, אם תרצי להמשיך לשתף אותנו בפרטיות ובאנונימיות בתחושותייך ובמחשבותייך את מוזמנת לפנות אלינו לצ'אט של אתר סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. הצ'אט פועל כל השבוע, חוץ מיום שישי, בשעות 21:00 עד חצות. שם תוכלי ולשוחח עם מתנדב או מתנדבת מתוך תקווה שלו לרגע תרגישי שהטבעת סביב צווארך משתחררת ושאנחנו איתך...
מחכים לך...
שלך,
מתנדבת בסה"ר.
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: