2 תשובות
להציג זה לענות מה זה זה כאילו ההשכלה והחילון
במאות ה-17 וה-18 צומחת תנועה רעיונית בשם "תנועה ההשכלה" או "תנועת הנאורות". התנועה כללה הוגי דעות, סופרים, אנשי מדע, פילוסופים וכו' אשר קידמו והובילו את רעיונותיה המרכזיים:
- כל בני האדם נולדו שווים.
- לכל בני האדם מגיעות הזכויות הטבעיות: חופש המחשבה, הקניין והדת, ובפרט גם לגבי חופש לבקר את השילטון.
- האדם כיצור תבוני - הם דגלו בעיקר בזה שהאדם הוא יצור תבוני שלומד את העולם בצורה רציונאלית. הוא יכול לחקור וללמוד ובכך להסביר תופעות מדעיות בעצמו - שכתוצאה מכך האדם הפך למקור הידע בעולם.
התנועה הזו ראתה באדם כמרכז, בניגוד לתפיסה שחלה בעבר.
לפני כן, השילטון ואנשי האצולה נצלו את מעמדם וראו בהם כמרכז. הם קיבלו זכויות יתר ונתפסו כמעל כולם. בנוסף, העם התחייב להסתמך על הכנסייה, שכן שימשה כמקור הידע בעולם - כל תופעה הייתה מוסברת רק על פיה.
תהליך החילון בעם היהודי:
בדומה לתהליך החילון שקרה בכלל אירופה, גם היהודים בהשפעת תנועת ההשכלה החלו יותר ויותר להתרחק מהיהדות, בשביל לחקור ולהסביר תופעות מדעיות ולהשתלב בכלל החברה האירופאית.
כתוצאה מכך, מעמד הקהילות היהודיות ירד והחלו להידחק הצידה לעומת כלל העם.
חשוב לציין שאנשים לא הפסיקו להאמין, אלא רק התרחקו יותר מהדת.
הצלחתן של תנועות אחרות באירופה:
מדובר בתהליך מסובך ומתמשך, אך אסביר בקצרה יחסית לגבי תנועה לאומית שלמדתי עליה - גרמניה.
לפני שהחלה להתפשט הלאומיות, גרמניה הייתה מחולקת ל-30 נסיכויות שבכל אחת שליט אחד וחברה שונה במקצת.
הכוח שהניע את הלאומיות בגרמניה, בשונה מרוב עמי אירופה, היה דווקא מלמעלה - מנהיג אחד הנסיכויות הגרמניות (פרוסיה) בשם אוטו פון ביסמארק.
ביסמארק, אדם קשוח, תוקפני ולא מתפשר, האמין מאוד ברעיון הלאומיות - שגרמניה צריכה להתלכד למדינה ריבונית אחת. הוא האמין שע"מ להשיג את מטרתו נדרש צבא מצויק וחזק בעל משמעת ברזל, שלימים כונה על כל גם "קאנצלר הברזל".
ביסמארק פעל בעיקר במישור המדיני, ניצח ניצחון מוחץ כנגד אוסטרו-הונגריה וצרפת, ובין מלחמה למלחמה הצליח לגייס בכל פעם יותר ויותר נסיכויות, שלבסוף גם גייס את כולן.
בשנת 1900 הורכז בארמון ורסאי על "הקייסרות הגרמנית החדשה".
- כל בני האדם נולדו שווים.
- לכל בני האדם מגיעות הזכויות הטבעיות: חופש המחשבה, הקניין והדת, ובפרט גם לגבי חופש לבקר את השילטון.
- האדם כיצור תבוני - הם דגלו בעיקר בזה שהאדם הוא יצור תבוני שלומד את העולם בצורה רציונאלית. הוא יכול לחקור וללמוד ובכך להסביר תופעות מדעיות בעצמו - שכתוצאה מכך האדם הפך למקור הידע בעולם.
התנועה הזו ראתה באדם כמרכז, בניגוד לתפיסה שחלה בעבר.
לפני כן, השילטון ואנשי האצולה נצלו את מעמדם וראו בהם כמרכז. הם קיבלו זכויות יתר ונתפסו כמעל כולם. בנוסף, העם התחייב להסתמך על הכנסייה, שכן שימשה כמקור הידע בעולם - כל תופעה הייתה מוסברת רק על פיה.
תהליך החילון בעם היהודי:
בדומה לתהליך החילון שקרה בכלל אירופה, גם היהודים בהשפעת תנועת ההשכלה החלו יותר ויותר להתרחק מהיהדות, בשביל לחקור ולהסביר תופעות מדעיות ולהשתלב בכלל החברה האירופאית.
כתוצאה מכך, מעמד הקהילות היהודיות ירד והחלו להידחק הצידה לעומת כלל העם.
חשוב לציין שאנשים לא הפסיקו להאמין, אלא רק התרחקו יותר מהדת.
הצלחתן של תנועות אחרות באירופה:
מדובר בתהליך מסובך ומתמשך, אך אסביר בקצרה יחסית לגבי תנועה לאומית שלמדתי עליה - גרמניה.
לפני שהחלה להתפשט הלאומיות, גרמניה הייתה מחולקת ל-30 נסיכויות שבכל אחת שליט אחד וחברה שונה במקצת.
הכוח שהניע את הלאומיות בגרמניה, בשונה מרוב עמי אירופה, היה דווקא מלמעלה - מנהיג אחד הנסיכויות הגרמניות (פרוסיה) בשם אוטו פון ביסמארק.
ביסמארק, אדם קשוח, תוקפני ולא מתפשר, האמין מאוד ברעיון הלאומיות - שגרמניה צריכה להתלכד למדינה ריבונית אחת. הוא האמין שע"מ להשיג את מטרתו נדרש צבא מצויק וחזק בעל משמעת ברזל, שלימים כונה על כל גם "קאנצלר הברזל".
ביסמארק פעל בעיקר במישור המדיני, ניצח ניצחון מוחץ כנגד אוסטרו-הונגריה וצרפת, ובין מלחמה למלחמה הצליח לגייס בכל פעם יותר ויותר נסיכויות, שלבסוף גם גייס את כולן.
בשנת 1900 הורכז בארמון ורסאי על "הקייסרות הגרמנית החדשה".
באותו הנושא: