מצחיקה אותי הטענה שבעזה יש אנשים חפים מפשע ולכן אי אפשר לגמור אותם. אל תתיאשו לקרוא זה נושא חשוב

אני יודע שזו לא הטענה היחידה ללמה לא משטחים את עזה והשאר מקובלות עלי וגם הגיוניות, אבל הטענה שאמרתי לא מסתדרת לי טוב. באיזה עולם אנחנו חיים שיש בה אמירה שיש חפים מפשע ואי אפשר לפגוע בהם, הרי בכל מלחמה יש הפסדים וסיכונים גדולים וזה במטרה להגיע למטרה מסוימת, אין מלחמה שאין בה צדדים שלא נפגעים כלל(כולל החפים מפשע).
אוקיי אם כך אתם אומרים למה אנחנו שותקים כשהארגוני טרור זורקים עלינו, אנשים חפים מפשע, כמה רקטות שבא להם והאנשים שהיו איתנו דקה לפני הולכים לעולמם בין רגע?(אני יודע שהצבא שלנו הוא צבא מוסרי)
ועוד יותר מעניין, האחוז של האנשים בעזה שבאמת רוצים לחיות בשלום הוא מאוד נמוך לעומת מה שאומרים, כי הרי מי הם אותם האנשים שחפצים בשלום? אלו הם האנשים המבוגרים באוכלוסייה, זאת אומרת בקושי עשרה אחוזים מתוכם.
מה עם השאר? מה עם הקטנים?
השאר הם אנשים בגילאים מבוגרים אך צעירים, אותם אנשים מולידים ילדים בכמויות כאילו יש להם פרנסה עד השמיים שאיתה הם יכולים לגדל את הילדים ובסוף מתלוננים על כך שארץ ישראל לא מספקת להם שום דבר ואין מי שיעזור להם וכמרד הם בעצם מתחילים לפעול נגד המדינה שלנו. אשמתנו שאין להם מדינה והם חיים כנוודים? ומה מתברר גם בסוף? מסתבר שגם את הילדים המסכנים הללו שהרגע הביאו לעולם, מחנכים אותם כנגד ארץ ישראל מה שמוביל לכך שכשהם יגדלו בעוד שלוש-חמש שנים, הם מצטרפים לארגוני הטרור כי הם מאמינים בחינוך שההורים ה"חפים מפשע" העבירו להם ומאמינים שעל ידי טרור הם יגיעו להישגים מדיניים.

אז איפה האנשים החפים מפשע פה בדיוק?
איך משתמשים בטענה הזאת בכלל בלי לחשוב על מה שאומרים?