חשבתם על כך שאם יש מצוה להאמין ועונש גדול על הכפירה - זה אומר שזה שכפירה - היא תוצאה של בחירה רעה?

ברור שה' לא יצוה עלינו משהו שאנחנו לא יכולים לעמוד בו. זה אומר שיש סיבה למה לחייב את האמונה.
עוד נקודות למחשבה: אם אדבר מאמין כבר באלוקים - למה צריך לצוות אותו על זה - הוא כבר מאמין בו ואם הוא לא מאמין בו - אז מה יעזור לו הציווי? אם הוא לא מאמין באלוקים - אז גם בציווי הוא לא יאמין, ולכן ימשיך להאמין. הנקודה היא שהשכל הישר של כל אדם אשר אינו בגדר שוטה כן מחייב את האמונה באלקוים מצות האמונה - מטתרה - לגרום לקבל את העובדה שאלוקים קיים ולא להתכחש אליה. זאת הסיבה שלאפיקורסים יש עונש הכי גדול מכל הפושעים (ראש השנה יז עמוד א) והם לא יכולו לטעון "לא ידענו שיש אלוקים", כי השכל הישר מחיב את קיומו.