אני מפחדת להגיד שאני בדיכאון. אני יודעת שאנשים יזלזלו. מה לעשות?

את לא יכולה לקבוע שאת בדיכאון אם מעולם לא אובחנת. כדאי לך ללכת לאבחון, עם זה באמת זה תיהיה לך סיבה מוצדקת.

שואל השאלה:
לאלה שתוהים למה אני חושבת שאני בדיכאון-
אני חייבת לישון לפחות 12 שעות כל יום, לא הצלחתי להרדם בלילה, אכלתי יותר מדי בכמות של 5 ארוחות ביום והשמנתי המון בגלל זה (משהו כמו 10 קילו), איבדתי עניין בכל התחביבים שלי והזנחתי את כל הדברים שאני אוהבת. חצי שנה נשארתי במיטה ולא עשיתי כלום עם עצמי, הלכתי לבית ספר אולי פעמיים בשבוע וגם זה רק לשעה אחת או שניים ואני אפילו לא יודעת למה. אני מקווה שזו עצלנות אבל עצלנות לא נמשכת ככ הרבה זמן, הרי נמאס מתישהוא ויש געגוע לבית ספר אבל לא אצלי.
ואבחון לא מתקבל על הדעת כרגע.. לא מבחינת אמא שלי, היא לא תבזבז ככ הרבה כסף לאבחון

זה גם גיל ההתבגרות את יודעת? זה לא קובע שזה דיכאון. בתור אחת עם דיכאון קליני *מאובחן* בלי שום סימפטום ממה שציינת לעיל.

בדיכאון לא לרוב ישנים אם זה מלווה באינסומניה. איבוד תחביבים זו גם תקופה קשה ואין קשר לדיכאון, גם אכילה לא תמיד קשורה.
זו מחלת נפש.

שואל השאלה:
באמת שאני לא יודעת, הנחתי את זה כי זה מה שקראתי באינטרנט

את לא צריכה לחפש תגית מסויימת להרגשה שלך, אני ממש מקווה שאין לך ושזו רק הרגשה זמנית, כי זה מאוד נורא לחיות עם זה.
מתלוות תמיד מחשבות אובדניות, ניסיונות אובדניים ופגיעה עצמית שזה חלק מאוד גדול מזה.
לפחות פסיכולוגית? דרך קופח זה לא עולה הרבה כסף והיא מאוד עוזרת.

האינטרנט אמר לי שיש לי סרטן כי כואבת לי הבטן, לא כל מה שרשום זה בהכרח נכון.

שואל השאלה:
מחשבות אובדניות כרגע פחות יש לי, כי אין לי מחשבות בכלל, זה הקטע.
היו לי הפרעות אכילה, ובלי קשר להפרעות חתכתי. אבל זה היה לפני שנתיים שלוש. זה לא מדבר אליי היום רק פעם ב יש לי טריגר וזהו
בכל מקרה לא יודעת ממש מה זה הדבר הזה אני מקווה שזה יפסיק בקרוב.. תודה רבה

בכנות שום דבר ממה שאמרת לא נשמע כמו דיכאון, אולי תקופה רעה. אני לא מאבחנת *בכלל* ואני ממש לא קובעת מה יש לך! אני רק אומרת שאסור לקבוע בלי אבחון אמיתי כי זו מחלה נפשית מאוד קשה להתמודדות.
לגבי ההפרעות אכילה, טיפלת בזה?

שואל השאלה:
כן אחרי תקופה ארוכה למזלי יצאתי מזה(:

אני שמחה שאת מחוץ לזה. מקווה שתקבלי עזרה בקרוב

את מצפת במקרה?

שואל השאלה:
לא